בתוך האמבולנס: תמיד יש לספר סיפורי חובשים

לעתים נדירות מסופרים סיפורי חובשים. רבים מעדיפים להימנע מהבעת רגשותיהם לאחר משמרות באמבולנס, בעוד שאחרים חשים את הצורך לשפוך אותם.

הקשבנו לסיפורי פרמדיקים רבים ושונים, וכולם ראויים להישמע. כשהמגיבים הראשונים קופצים לוּחַ מה היא אמבולנס, הם אף פעם לא יודעים מה הם יכלו למצוא באתר החירום. המפיצים תמיד מנסים להשיג כמה שיותר מידע, אך הם לא תמיד ברורים.

האפוטרופוס דיווח a חוֹבֵשׁ ניסיון שמבטא את מצבו הנפשי לאחר שנים רבות של שיגור. אמבולנסים מגיעים לכל אחד, אך פעמים רבות משתמשים בזמינותם בדרכים מוגזמות מדי.

המקרים הם מספר ואף אבסורדי לפעמים. הם עוברים מכור הסמים הנואש המשתין בקומת האמבולנס, לאישה שתעדיף להתקשר לאמבולנס מאשר לקרוא את החלק האחורי של חבילת אקמול.

יש מישהו כילד שברירי ומוגבל בן 46, שוכב בחושך על רצפת האמבטיה שלו שעתיים אחרי נפילה שצריך את האמבולנס, אבל יש עוד אחד שמתקשר לאמבולנס כי הוא / היא בודדה להפליא .

פעמים רבות האמבולנסים עסוקים בגלל סיבות שניתן היה להימנע מהן. לעומת זאת, לאנשים מבודדים כמו זקנה בודדה או גבר משבית שנותר לבדו, לעתים קרובות בשולי החברה, יש קולות שלעיתים רחוקות אנו שומעים.

חובשים מבלים במשמרות ברחובות, דרך רחובות דירות, אל תוך החושך, וסיפוריהם מתעלמים פעמים רבות. אבל מה שרבים לא מבינים זה שהם מקדישים את כל חייהם לאחרים. גם כאשר נבעטו או הותקפו, הם עדיין מקדישים את זמנם ומאמציהם לשפר חיים אחרים. לכן תמיד יש לספר סיפורי חובשים.

גם אם האורות הכחולים מהבהבים, אמבולנס לא תמיד יורה בכדי לתת "טיפול ביקורתי במקומות מוזרים", מדווח הגרדיאן. חובשים משתתפים לעתים קרובות בשיחה שמתברר שאינה דחופה ואף לא רפואית, והתרופה שהוא מפזר יותר היא השכל הישר.

 

 

אולי תרצה גם