הפרעת התקף פאניקה: תחושת מוות וייסורים קרובים

הפרעת פאניקה היא הפרעה פסיכיאטרית שבה תגובות של פחד עז, ​​רצון לברוח, ייסורים ופחד לביטחונו האישי, הנחוות בדרך כלל במצבים קטסטרופליים או מסוכנים באמת, מופעלות על ידי אירועים ונסיבות שאינם מזיקים לחלוטין וככאלה נתפסים על ידי רוב האנשים, לובש צורה של 'התקף פאניקה' אמיתי

התקפי פאניקה יכולים להיות מופעלים גם כאשר אדם יושב בשקט בכורסה וקורא או צופה בטלוויזיה, או אפילו בשינה, עם ביטויים פסיכולוגיים ופיזיים כאחד.

הפרעת פאניקה יכולה להתחיל בכל עת בחיים (אך לרוב בין הגילאים 20 עד 30)

זה מופיע בפתאומיות ובנסיבות הכי לא חשודות, בזמן שמבצעים פעולה בנאלית לחלוטין שמעולם לא גרמה לבעיות קודם לכן.

ככלל, המכנה המשותף הנמוך ביותר של מצבים קריטיים הוא הימצאות במקומות שמהם קשה להימלט (בתא הנוסעים של מכונית בנסיעה לבד, במעלית, במעבורת, במחתרת וכו') או בהם לא ניתן היה לחלץ אדם במקרה של מחלה (למשל כשהיה בהמון או לבד במקומות מבודדים).

הפרעת פאניקה עשויה להתבטא בהתקפי פאניקה לבד או בשילוב עם אגורפוביה

במקרה האחרון, התמונה הקלינית הכוללת היא בדרך כלל חמורה יותר וקשה לניהול.

התקף הפאניקה אינו מסוכן לבריאות גם בזמן שהוא מתרחש וגם לאחריו, אך התחושות הנחוות הן כל כך מרתקות וטראומטיות עד שמי שחווה אותן נמנע מהמצב שבו התרחש כדי לא להסתכן לחזור על החוויה.

אם לא מטופל כראוי, ככל שההפרעה מתפתחת והמצבים שיש להימנע מהם מתרבים, האדם הסובל מהפרעת פאניקה, לאורך תקופה של 2-3 שנים, בסופו של דבר נסוג לתוך עצמו, עד שהוא אינו מסוגל יותר לעבוד, יש חיי חברה, או לבצע את הפעילויות היומיומיות השגרתיות ביותר, כמו ללכת לסופר או לקולנוע לבד.

הסיבות למחלה טרם הובהרו במלואן

בהחלט קיימת נטייה גנטית, שכן בני משפחה של אדם הסובל מהתקף פאניקה בסיכון גבוה פי עשרה מהאוכלוסייה הכללית לפתח זאת בעצמם, אך טרם זוהו גנים ספציפיים האחראים.

מספר מחקרים הראו כי חולים עם הפרעת התקף פאניקה רגישים יתר לפחמן דו חמצני, עד כדי כך שנשימת אוויר מועשר ב-CO2 יכולה לעורר התקף הדומה להתקפים ספונטניים.

גורמים נוספים שמשחקים, במיוחד אצל נשים, הם תנודות הורמונליות הקשורות למחזור החודשי (שיכול להעדיף את תחילת ההתקף) והריון (שמנגד, מגן).

תסמינים ואבחון של הפרעת פאניקה

זיהוי התקף פאניקה הוא פשוט יחסית כאשר לפחות ארבעה מהתסמינים הבאים מתרחשים באופן ספונטני, בלתי מוצדק ופתאומי, בנוסף לפחד עז ואי נוחות

  • טכיקרדיה ו/או דפיקות לב
  • תחושת מחנק וקשיי נשימה;
  • בחילות, כאבי בטן או אי שקט (כאבים במרכז החזה);
  • הזעה / גלי חום או להיפך, צמרמורות / רעידות;
  • סחרחורת ואובדן שיווי משקל;
  • עקצוץ ו/או שינוי ברגישות בחלקים ספציפיים בגוף;
  • אובדן תחושת המציאות או תחושת 'ניתוק מעצמו'
  • תחושה של מוות קרוב;
  • הרגשה של להיות על סף להשתגע

יש לציין כי התקף פאניקה בודד יכול להתרחש בהקשר של רבים רפואיים (כגון קרדיולוגיים, מערכת העיכול, נוירולוגיים וכו') ו פסיכיאטרית מצבים, גם כאלה שאינם קשורים להפרעות חרדה (דיכאון, הפרעת דחק פוסט טראומטית, שימוש בסמים וכו').

על מנת שאבחנה של הפרעת פאניקה תתבצע, התקפים חייבים להיות חוזרים ואחריהם תקופה של לפחות חודש שבמהלכו האדם הנוגע בדבר חושש מאוד מהישנות החוויה ו/או השלכותיה (פיזיות, פסיכולוגיות, חברתי וכו'), משנה את התנהגותו מתוך כוונה להימנע ממנה. יתר על כן, אסור שהביטויים יהיו קשורים לנוכחות של מחלה גופנית או פסיכיאטרית אחרת או לנטילה או הפסקה של תרופות או חומרים.

התדירות והתפלגות הזמן של התקפי פאניקה משתנים מאוד

אנשים מסוימים, למשל, עשויים לחוות התקף אחד בשבוע באופן די קבוע, בעוד שאחרים עשויים לקבל התקפים רבים מרוכזים תוך 2-3 שבועות ואחריהם תקופות ללא תסמינים.

גם מאפייני ההתקפות יכולים להשתנות, הן בין אנשים שונים והן בתוך אותו נושא. בפרט, יכולים להיות התקפים 'שלמים', המאופיינים בפחד וחרדה עזים ולפחות ארבעה תסמינים גופניים, או התקפים 'חלקיים', המאופיינים בפחות סימפטומים גופניים.

סיווג של אגורפוביה

אם פחד עז, ​​ייסורי מוות קרוב ואולי תסמינים גופניים של פאניקה מתעוררים באופן סלקטיבי כאשר אדם נמצא מחוץ לביתו או לסביבת המגורים המרגיעה ביותר, אנו מדברים על אגורפוביה.

הקשרים קריטיים בדרך כלל לאדם הסובל מאגורפוביה הם תחבורה ציבורית ומקומות צפופים (בפנים או בחוץ), כמו גם כל המצבים שבהם עלול להיות קשה להזעיק עזרה או להיחלץ במקרה של מחלה (חניונים תת קרקעיים). , מנהרות, אירועים, קונצרטים, אזורי טבע לא מואנשים, כבישים מהירים וכו').

כמו במקרה של הפרעת פאניקה, התגובות הפסיכו-רגשיות והגופניות של טרור האופייניות לאגורפוביה אינן תואמות את חומרת המצב אליו נקלע (ככלל, לחלוטין או כמעט בלתי מזיק), ולאחר ההתנסות הראשונה, להוביל אדם להימנע מהמקומות ומההקשרים שבהם הם חוו.

אם לא מתמודדים מיד עם טיפולים מתאימים, לנטייה זו יש תוצאות מבטלות מאוד, שכן המצבים שבהם אדם עלול לחוש אי נוחות מתרבים והימנעות המצטברת שלהם בסופו של דבר מונעת מהאדם הנוגע בדבר לעסוק בפעילויות נפוצות והכרחיות כגון נהיגה, קניות, הליכה בית ספר או עבודה, עלייה לרכבת או למטוס, לעמוד בתור בבנק, ללכת לקולנוע או לתיאטרון וכו'.

תסמינים ואבחון של אגורפוביה

על מנת לבצע אבחנה של אגורפוביה, די שחרדה חסרת מוטיבציה ודאגה לבטיחות האדם יתרחשו בשני הקשרים לפחות בין:

  • כלי תחבורה ציבוריים או פרטיים
  • שטחים פתוחים (חניונים, שווקים, גשרים וכו');
  • מקומות צפופים (אירועים, מרכזי קניות וכו');
  • מקומות סגורים (בתי קולנוע, תיאטראות וכו');
  • תורים ארוכים (של אנשים או כלי רכב);
  • מצבים שבהם אדם רחוק מהבית לבד.

אם, בנוסף למתח הפסיכולוגי, מצבים מהסוג הזה מעוררים התקף פאניקה מלא, מתבצעת אבחנה כפולה, כלומר 'אגרופוביה והפרעת פאניקה'.

טיפול בהפרעת פאניקה ואגורפוביה

האסטרטגיה שיש לנקוט כדי להתמודד עם הפרעת פאניקה תלויה בחומרת התמונה הקלינית ומתי הפונה של המטופל לרופא. הפרעת פאניקה היא למעשה הפרעה עם מהלך תקופתי, המאופיינת בתקופות של התלקחויות, עם התקפים תכופים ושלבי רווחה, ללא תסמינים.

במקרה הראשון, לרוב נדרש טיפול משולב, המבוסס על טיפול תרופתי ופסיכותרפיה.

הטיפול באגורפוביה דומה, אך במקרה זה חשוב במיוחד להתערב מוקדם מכיוון שההפרעה מחמירה עם חלוף הזמן וריבוי המצבים שיש להימנע, והופכת קשה יותר לטיפול.

גישה פסיכותרפית

על מנת לייעל את השפעות הטיפול התרופתי ולהציע לאדם הסובל מהפרעת פאניקה ו/או אגורפוביה אמצעי יעיל לניהול עצמי של התחושות הנחוות בנסיבות השונות של חיי היומיום, כדאי לשלב טיפול תרופתי עם טיפול התנהגותי. שמטרתה 'התנתקות מהגירוי הפובי', כלומר לשחרר את הקשר בין מצבים קריטיים לתגובת החרדה של המטופל.

גישה זו מועילה במיוחד בשלב הגיבוש של הטיפול כדי להפחית את נטיית המטופל להימנע ממקומות ומצבים הנתפסים כ'מפחדים'.

הגישה ההתנהגותית מחייבת את הסובל מהפרעת פאניקה, במקום להימנע מהן, לחשוף את עצמו בהדרגה לאירועים הנתפסים כמלחיצים, לנתח אותם בעזרת המומחה ולעבד אותם בצורה חיובית על מנת לשים את החוויה. לתוך הקשר של נורמליות ולהתמודד איתו טוב יותר בהזדמנויות הבאות.

התערבויות תומכות

  • עקבו אחר מקצבי חיים קבועים.
  • לישון מספר מספיק של שעות בכל לילה.
  • לאכול תזונה בריאה.
  • התאמן מדי יום בצורה מתונה.
  • קח את כל הטיפולים שנקבעו על ידי הרופא שלך באופן קבוע, במינונים המצוינים.
  • הימנע משתיית אלכוהול ומשקאות המכילים קפאין.
  • אין לעשן או לנסות להפחית את מספר הסיגריות.
  • השתתף בקבוצות עזרה עצמית ושתף את החוויה שלך עם אנשים אחרים עם בעיה דומה.

הפניות:

DSM-5. מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות. Raffaello Cortina Editore, מילאנו 2014

מרפאת מאיו: www.mayoclinic.com/health/panic-attacks/DS00338

Manuale Merck: www.msd-italia.it/altre/manuale/sez15/1871626.html

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

חרדה: תחושת עצבנות, דאגה או אי שקט

לוחמי האש / פירומניה ואובססיה לאש: פרופיל ואבחון של אנשים עם הפרעה זו

היסוס בעת נהיגה: אנו מדברים על אמקסופוביה, פחד הנהיגה

בטיחות מציל: שיעורי PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית) אצל כבאים

איטליה, החשיבות החברתית-תרבותית של בריאות מרצון ועבודה סוציאלית

חרדה, מתי תגובה נורמלית ללחץ הופכת לפתולוגית?

התעללות בין המגיבים הראשונים: כיצד לנהל את תחושת האשמה?

חוסר התמצאות זמני ומרחבי: מה זה אומר ולאילו פתולוגיות זה קשור

התקף הבהלה ומאפייניו

חרדה פתולוגית והתקפי פאניקה: הפרעה נפוצה

מטופל בהתקף פאניקה: כיצד לנהל התקפי פאניקה?

התקף פאניקה: מה זה ומהם התסמינים

הצלת חולה עם בעיות נפשיות: פרוטוקול ALGEE

גורמי לחץ לצוות סיעודי חירום ואסטרטגיות התמודדות

סוכנים ביולוגיים וכימיים בלוחמה: הכרתם וזיהוים לצורך התערבות בריאותית מתאימה

פסיכופתולוגיות מלחמה ואסירים: שלבים של פאניקה, אלימות קולקטיבית, התערבויות רפואיות

עזרה ראשונה ואפילפסיה: כיצד לזהות התקף ולעזור לחולה

מקור:

הרמוניה מנטיס

אולי תרצה גם