הצבא (הצומח) של Hikikomori באיטליה: נתוני CNR ומחקר איטלקי

יש יותר מ-50,000 היקיקומורי באיטליה. מה מניע את הצעירים הללו לסגת מהחברה? ואיך אפשר לעזור להם? נתוני CNR וחוות דעת מומחים

כבר דיברנו על ההיקיקומורי בקשר עם צורות הנעורים החדשות מצוקה: הם צעירים, לרוב צעירים מאוד, שמפסיקים לעזוב את הבית, ללכת לבית הספר ולחברים.

הם מחליטים להסתגר בחדריהם, מגבילים את יחסיהם עם משפחותיהם למינימום ושומרים על קשר עם העולם בעיקר דרך הרשת.

רשת שפסיכולוגים עוסקים בה יותר ויותר, ותוכלו למצוא עליה תובנות רבות בסופו.

על פי מחקר שנערך לאחרונה על ידי ה-CNR, יחד עם גרופו אבלה, ההערכה היא שייתכן שיש כ-50,000 היקיקומורי באיטליה.

מי הם הצעירים שמחליטים לבודד את עצמם ולמה הם מחליטים לעשות זאת? אילו אסטרטגיות נוכל ליישם כדי לעזור להם?

בריאות ילדים: למד עוד על רפואת ילדים על ידי ביקור במנף באקספו חירום

HIKIKOMORI, המחקר

הצורך להבין את היקף התופעה הוביל את גרופו אבלה לאסוף נתונים מהימנים על מנת להגדיר אומדן כמותי ראשוני של בידוד מרצון באוכלוסיית המתבגרים.

לשם כך, היא החליטה להסתמך על מחקר ESPAD®Italia (פרויקט סקר בית ספר אירופי בנושא אלכוהול וסמים אחרים), שנערך מדי שנה על ידי CNR-Ifc בנוגע לצריכת חומרים פסיכואקטיביים בקרב צעירים, הכולל מדגם של מעל 12,000 סטודנטים המייצגים את אוכלוסיית הסטודנטים האיטלקית בין הגילאים 15-19.

מה צץ?

צעירים רואיינו באמצעות סט מיוחד של שאלות שמטרתן ליירט הן התנהגות והן סיבות נתפסות. התוצאות התבססו על הערכה עצמית של המשתתפים.

מה צץ? 2.1% מהמדגם ייחסו לעצמם את ההגדרה של Hikikomori.

בהשלכת הנתונים על אוכלוסיית התלמידים בני 15-19 ברחבי הארץ, ניתן אפוא להעריך שכ-54,000 תלמידי תיכון איטלקים מזהים את עצמם במצב של נסיגה חברתית.

נראה כי נתון זה מאושש על ידי התשובות על תקופות נסיגה בפועל: 18.7% מהמרואיינים מצהירים, למעשה, שהם לא היו בחוץ במשך זמן משמעותי, למעט תקופות נעילה, ומתוכם 8.2% לא היו בחוץ במשך תקופה זמן של 1 עד 6 חודשים או יותר. בתחום זה נמצאים גם המצבים החמורים ביותר (יותר מ-6 חודשים של נעילה) וגם אלו עם הסיכון הגבוה ביותר (3 עד 6 חודשים).

תחזיות אומרות לנו כי ניתן להגדיר כ-1.7% ממספר התלמידים הכולל (44,000 צעירים בפריסה ארצית) כהיקיקומורי, בעוד ש-2.6% (67,000 צעירים) נמצאים בסיכון רציני להפוך להיקיקומורי.

אלה שנמצאים הכי בסיכון של HIKIKOMORI

הגיל שמוכיח את עצמו כבעל הסיכון הגבוה ביותר לבחירת נסיגה חברתית הוא בין גיל 15 ל-17, כאשר הגורמים להתנהגות נסיגה עצמית מדגרים כבר בתקופת חטיבת הביניים.

לעתים קרובות מדובר בבנים שכבר הראו שבריריות, למשל לאחר שהשתמשו בתרופות פסיכוטרופיות עם ובלי מרשם.

הבדלים בין המינים מתגלים בתפיסת הנסיגה: הגברים הם הרוב בקרב הנסוגים בפועל, אך נקבות נוטות יותר לייחס את עצמן כהיקיקומורי.

בכל הנוגע לשימוש בזמן, ישנם הבדלים חשובים, כאשר בנות נוטות יותר לישון, לקרוא ולטלוויזיה, ובנים למשחקים מקוונים.

HIKIKOMORI: אשמתו של COVID?

במהלך הסגר נאלצנו כולנו לנסיגה חברתית ולכן, לאחר שהמגיפה חלפה, היה סביר לצפות לירידה בתופעה, אבל זה לא היה המקרה כמו אצל הרבה בנים, נסיגה כפויה עודדה באופן פרדוקסלי נסיגה מרצון.

המחקר החל בשנת 2021, אך נראה שהנתון, המבוסס על הסקרים הראשונים לשנת 2022, לא רק נשמר אלא גם עולה מעט, כאשר 2.2% מהבנים מתארים את עצמם כהיקיקומורי.

נראה שזו לא תופעה שנועדה להיעלם בכלל, והסיבות הן מעבר לקוביד.

בין הגורמים לבידוד, משחקת תפקיד מרכזי לתחושת חוסר התאמה ביחס לעמיתים, המאופיינת בתסכול והערכה עצמית.

לעתים קרובות, בנים מרגישים לא ראויים ואינם עומדים בקנה אחד בגלל איך שהגוף שלהם נראה, האופי שלהם, הביישנות שלהם, ההתנהגות שלהם או איך שהם מתלבשים.

למרכיבים אלו הם מייחסים את הסיבה לאי הקבלה שכאשר היא הופכת לבלתי נסבלת מדי, מגיעה לשיאה בנסיגה חברתית.

הטרדה, בניגוד למה שנהוג לחשוב, אינה בין הסיבות השכיחות והמכריעות ביותר לבחירה.

HIKIKOMORI, תופעה צומחת

בתחילה יוחסה רק ליפן, מדינה המרוחקת מאיתנו מבחינה תרבותית, את בעיית ההיקיקומורי, כשהיא הופיעה במערב היא נחשבה לנושא פסיכו-פתולוגי.

עם הגידול במספרים אפילו באיטליה אנו סוף סוף הופכים מודעים לתופעה מתהווה עם מאפיינים רלוונטיים שכבר אי אפשר להתעלם מהם.

במיוחד על ידי מוסדות חינוך, שכגופי חינוך נקראים להתמודד גם עם בעיית נוער חדשה.

נכון להיום התופעה גלויה יותר ויותר, אך אין מודעות מוסדית לאומית לטיפול בבעיה הן ברמת המניעה והן ברמת הסיוע.

המאמץ המחקרי מכוון בדיוק לתת דחיפה לכיוון זה.

מה השתנה בהשוואה לעבר?

מדוע עד לפני כעשרים שנה זה היה חריג לשמוע על צעירים נסוגים חברתית ועכשיו יש מספרים כל כך גבוהים? מה השתנה?

עד לפני XNUMX שנה אי-הנוחות של הנוער הלכה בדרכים אחרות, כמו התמכרות להרואין תוך ורידי, ובעיקר לא הייתה צריכה להתחשב בדרישות המאוד תובעניות של 'חברת המראה והנרקיסיזם' כפי שקורה במילניום החדש.

כיום, ערכים אסתטיים וביצועיים הופכים למכשול בהגדרת ערכו של אדם צעיר, שממנו יורדת רמת הקבלה החברתית שלו.

צעירים ספגו לגמרי את התרבות הזו, הם הפנימו את הקריטריונים והערכים שלה, והם מאוד רגישים לזה: כשאחרי שנלחמו במרץ על קבלתם, הם כבר לא יכולים לעמוד בעימות שתמיד מפסיד בעיניהם, הם מוותרים ונסוגים.

לאחר שזוהתה תופעה זו, מה אנחנו יכולים לעשות כדי לעזור לילדים האלה?

קודם כל, עלינו להכיר במצב, מבלי להתעלם ממנו.

הדוח מראה שיותר מ-1 מכל 4 מאלה שמתארים את עצמם כמסוגרים אומרים שהוריהם היו מקבלים את זה כנראה ללא עוררין.

הנתון דומה כשמדובר במורים.

יתרה מכך, עלינו לחזור לחינוך וליחסים עם בני גילם שאינם מוטרדים, כלומר תמיד נשלטים על ידי אחרים.

כיום ילדים נפגשים ומתממשקים זה עם זה רק במהלך פעילויות שמארגנים בית הספר או מועדוני ספורט.

ה'מקום' היחיד שבו הם אדונים לזמנם ויכולים להתייחס לעמיתים בעצמם ללא שליטה הוא האינטרנט.

מסיבה זו, יהיה מעניין להבין האם סיכון ההיקיקומורי נמוך יותר באזורים כפריים שבהם החופש של הילדים והאפשרות להיות בין עמיתים ללא בקרה בהחלט גדולים יותר.

HIKIKOMORI, האם יש צורך בהסמכה?

בהתחשב ברלוונטיות של הנתונים שעלו מהמחקר, חשוב שייגזרו ממנו החלטות אופרטיביות שיועילו לניהול ולהגנה על התופעה שיש להביא לידיעת המדינה והשר.

חשוב לעקוב אחר הדוגמה של כמה בתי ספר שציידו חדרים מבודדים כדי לאפשר לילדים בקושי לא להתעמת ישירות עם חבריהם לכיתה או שמאפשרים למורים ללכת הביתה או להמשיך בהוראה מקוונת.

כך מוותר על הקריטריון הנוקשה של נוכחות בבית הספר כתנאי מוקדם להערכה סופית.

הרפיית הנוכחות, על ידי חישובה בדרכים אחרות שאינן מזוהות רק עם נוכחות בכיתה, הופכת לחשיבות עליונה להתערבות מוקדמת כאשר נסיגה חברתית היא רק פיתוי או התחלה.

כאשר לא מדובר בבחירה מוחלטת, עדיין ניתן להתערב, אם קיימים הכלים המתאימים.

עם זאת, על מנת למנוע טעות בסירוב ללכת לבית הספר כנשירה, חשוב שרשויות הבריאות המקומיות יוציאו תעודות המעידות על נסיגה חברתית הפוטרת מהנוכחות הנדרשת בבית הספר ומאפשרת התאמה אישית, עם אפשרות ללמוד בבית. .

חלק מרשויות הבריאות המקומיות, באמצעות שירותי הנוירו-פסיכיאטריה או הפסיכולוגיה שלהן, כבר פעילות בנושא זה, אך המצב מאוד לא אחיד בכל הארץ.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

התמכרויות חדשות, סקירה כללית

פייסבוק, התמכרות למדיה חברתית ותכונות אישיות נרקיסיסטיות

התמכרות לאינטרנט: מה הכוונה בשימוש בעייתי באינטרנט או הפרעת התמכרות לאינטרנט

רפואת ילדים, מה זה PANDAS? סיבות, מאפיינים, אבחון וטיפול

פוביה חברתית והדרה: מה זה FOMO (פחד מהחמצה)?

הדלקת גז: מה זה ואיך לזהות את זה?

נומופוביה, הפרעה נפשית לא מוכרת: התמכרות לסמארטפון

חרדה סביבתית: ההשפעות של שינויי אקלים על בריאות הנפש

חרדת פרידה: תסמינים וטיפול

אגורפוביה: גורמים, תסמינים וטיפול

חוסר בגרות עשוי להשפיע על אבחון ADHD: מחקר של מיליון ילדים בסקוטלנד ובוויילס

מהי תרופות להפרעות קשב וריכוז?

הפרעת קשב וריכוז: מה מחמיר את תסמיני הפרעת קשב וריכוז

מחלת ליים והפרעות קשב וריכוז: האם יש קשר?

ADHD או אוטיזם? כיצד להבחין בין תסמינים בילדים

אוטיזם, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי: גורמים, אבחון וטיפול

הפרעת נפץ לסירוגין (IED): מה זה ואיך לטפל בה

טיפול בהפרעות נפשיות באיטליה: מה הם ASOs ו- TSO, וכיצד פועלים מגיבים?

כיצד פועל טיפול קוגניטיבי התנהגותי: נקודות מפתח של CBT

אוטיזם: מה זה ומהם התסמינים

ADHD או אוטיזם? כיצד להבחין בין תסמינים בילדים

אוטיזם, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי: גורמים, אבחון וטיפול

הפרעת נפץ לסירוגין (IED): מה זה ואיך לטפל בה

מאוטיזם לסכיזופרניה: תפקידה של דלקת עצבית במחלות פסיכיאטריות

האם ילדכם סובל מאוטיזם? הסימנים הראשונים להבין אותו וכיצד להתמודד איתו

אוטיזם, מה אתה יודע על הפרעות על הספקטרום האוטיסטי?

מהי הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD)? טיפול ב-ASD

תסמיני חרדה ואלרגיה: איזה קשר קובע מתח?

התקפי פאניקה: האם תרופות פסיכוטרופיות פותרות את הבעיה?

התקפי פאניקה: תסמינים, גורמים וטיפול

עזרה ראשונה: איך להתמודד עם התקפי פאניקה

הדלקת גז: מה זה ואיך לזהות את זה?

חרדת אקולוגית או חרדת אקלים: מה זה ואיך לזהות את זה

מתח וסימפטיה: איזה קישור?

חרדה פתולוגית והתקפי פאניקה: הפרעה נפוצה

מטופל בהתקף פאניקה: כיצד לנהל התקפי פאניקה?

דיכאון: תסמינים, גורמים וטיפול

הפרעת אישיות נרקיסיסטית: זיהוי, אבחון וטיפול בנרקיסיסט

מָקוֹר

פונדציונה ורונזי

אולי תרצה גם