דיכאון, תסמינים וטיפול

דיכאון הוא מצב קליני הכרוך במספר נושאים שלא תמיד קל לטפל בהם ומשפיע על מספר הולך וגדל של אנשים

מהו דיכאון?

זוהי הפרעת מצב רוח שמייצרת תחושה של עצב עמוק, תגובתיות פסיכופיזית, רגשית מצוקה ואנרגיה נפשית מופחתת.

אנשים הסובלים ממצב זה חווים מצב של שממה, תמיהה, אובדן עניין, מחשבות שליליות ופסימיות על עצמם, על אחרים ועל עתידם.

מצב זה ממושך ושונה מתנודות במצב הרוח שכל אחד עלול לחוות בתגובה לאירועים לא נעימים.

דיכאון יכול להתבטא גם בדרגות חומרה שונות ואבחון מוקדם חיוני לטיפול יעיל.

עד כמה דיכאון נפוץ?

מצבי דיכאון הם מהמצבים הנפוצים ביותר בעולם.

על פי נתונים מסוימים, 20-30% מהמבוגרים חווים לפחות אפיזודה אחת של דיכאון במהלך חייהם.

ארגון הבריאות העולמי מעריך שעד 2030 דיכאון יהיה המחלה השכיחה ביותר.

יותר מ-300 מיליון אנשים ברחבי העולם סובלים מדיכאון והמין הנשי מושפע ביותר.

במקרים החמורים ביותר, זה יכול להוביל להתאבדות.

כ-800,000 אנשים לוקחים את חייהם מדי שנה והתאבדות היא סיבת המוות הגדולה ביותר בקבוצת הגיל 15-29.

למרות שקיימים טיפולים יעילים לדיכאון, פחות ממחצית מהנפגעים מקבלים טיפול הולם (במדינות רבות הנתון הוא 10%).

הבעיה העיקרית היא היעדר אבחון מוקדם; אין לזלזל גם שעבור אנשים רבים קשה במיוחד להכיר בכך שהם נמצאים במצב של מצוקה ולהיות מסוגלים לבקש את העזרה הדרושה.

דיכאון: ביטויים ותסמינים

דיכאון יכול להתאפיין במגוון תסמינים שיכולים להשתנות מאדם לאדם וחשוב לציין שכולנו יכולים לחוות תסמינים דומים, אך ככל שהמצב אינטנסיבי יותר, תכוף ומתמשך יותר, כך גדלה הסבירות לדיכאון.

המצב הדיכאוני מייצר תחושת עצב עמוקה מאוד, תחושת ריקנות פנימית בלתי ניתנת לגישור, מצב של חוסר אונים, אדישות, עם אובדן מוחלט של תחושת העונג.

התסמינים האופייניים לדיכאון הם:

  • מצב רוח מדוכא;
  • אובדן עניין והנאה בפעילויות רגילות;
  • אובדן תיאבון וכתוצאה מכך ירידה במשקל או רצון מוגבר לאכול, במיוחד מזון מתוק;
  • הפרעות שינה כגון נדודי שינה (קושי להירדם, יקיצה חוזרת בלילה או התעוררות מוקדמת בבוקר) או היפרסומניה (רצון עז או צורך לישון במשך זמן רב)
  • איטיות פסיכומוטורית או תסיסה (כגון האטה בתנועות, דיבור או חוסר יכולת לשבת בשקט, תנועות ידיים ו/או גוף נינוחות ורציפות)
  • תחושת עייפות או תשישות, חוסר אנרגיה;
  • תפיסה עצמית שלילית, אובדן הערכה עצמית;
  • רגשות מוגזמים או בלתי הולמים של הערכה עצמית או אשמה;
  • יכולת מופחתת להתרכז ולשים לב;
  • חוסר החלטיות או חוסר יכולת לקבל החלטות;
  • מחשבות חוזרות על מוות, רעיונות התאבדות שעלולים לגרום לניסיונות ממשיים ליטול את חייו.

תסמינים אלו עשויים להיות מיוחסים לפתולוגיה דיכאונית אמיתית (הפרעת דיכאון מז'ורית) או לדיכאון תגובתי או פיזיולוגי, כלומר התקפי דיכאון המתעוררים כתוצאה מאירועי חיים כואבים כמו שכול, פרידה, מחלה, התקפי פאניקה וכו'.

תפקידו של אבחון קפדני ומדוקדק הוא אפוא חיוני, תוך הבחנה ברמת החומרה, העשויה להיות קלה, בינונית או חמורה.

המדריך האבחוני והסטטיסטי של הפרעות נפשיות (DSM - V) מבדיל על בסיס תסמינים ספציפיים בין:

  • הפרעה בהפרעה במצב הרוח
  • הפרעה דכאונית קשה
  • הפרעת דיכאון מתמשכת (דיסטימיה)
  • הפרעת דיספוריה לפני הווסת
  • הפרעת דיכאון הנגרמת על ידי חומרים/תרופות
  • הפרעת דיכאון עקב מצב רפואי אחר
  • הפרעת דיכאון מוגדרת או לא מוגדרת.

בהתחשב במורכבות, ניתן להבחין בין הפרעת דיכאון מז'ורי והפרעת דיכאון מתמשכת כדי להבין טוב יותר היבטים מסוימים שלה.

הפרעת דיכאון

הפרעת דיכאון מז'ורי (לעיתים מזוהה כדיכאון מז'ורי) היא כאשר חמישה או יותר מהתסמינים מתרחשים על פני תקופה של שבועיים, וגורמים לשינוי מרמת התפקוד הקודמת של האדם.

מצב רוח מדוכא במשך רוב שעות היום, כמעט כל יום, תחושת עצב חסרת תקווה, עצבנות ותסמינים פסיכוסומטיים, נסיגה חברתית ואובדן עניין כמעט בכל הפעילויות.

הפרעת דיכאון מתמשכת (דיסטימיה)

הפרעת דיכאון מתמשכת שונה מדיכאון מז'ורי בנוכחות סימפטומטולוגיה דיכאונית בדרגת חומרה נמוכה יותר אך מתמדת, במיוחד מצב הרוח הסטה קיים כמעט כל יום במשך שנתיים לפחות.

במקרה זה, חוויית העצב של החיים משולבת יותר באירועים הנוכחיים של המטופל ובהיסטוריית חייו והיא מתמשכת, עם מהלך לפעמים לסירוגין ולא סדיר, אך עם מרווחים קצרים יחסית של תקינות.

התמונה הסימפטומטולוגית אינה חמורה כמו בדיכאון מג'ורי ובמיוחד שונה מהאחרון במאפיינים הבאים

  • תחושת העצב והעזובה דומה יותר לתחושת התגובה של אובדן מאשר לתחושה האנדוגנית המאפיינת את אפיזודה של דיכאון מג'ורי;
  • הסימפטומטולוגיה מגוונת יותר;
  • תפקודים פסיכומוטוריים אינם מגיעים לשינויים ניכרים;
  • יש תלות ותגובתיות רבה יותר למצבים חיצוניים וסביבתיים;
  • משך הזמן משתנה והקורס כרוני.

גורמי סיכון ומניעת דיכאון

דיכאון הוא תוצאה של אינטראקציה מורכבת של אלמנטים.

מחקרים מראים שניתן לייחס את הסיבות לדיכאון לשני גורמי סיכון עיקריים

  • הגורם הביולוגי, כלומר נטייה גנטית
  • הגורם הפסיכולוגי, כלומר החוויות וההתנהגות שנלמדו במהלך חייו.

אנשים שעברו אירועים שליליים במיוחד במהלך חייהם, כמו שכול, טראומה, נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח מצב דיכאוני.

בנוסף, דיכאון קשור גם למצב הבריאותי הכללי של הפרט; 25 מתוך 100 אנשים הסובלים מהפרעה אורגנית סובלים גם מדיכאון.

טיפול: כיצד מטפלים בדיכאון

הטיפול בדיכאון כולל שילוב של התערבויות שונות שמטרתן לתת מענה למצב הפתולוגי ביחס לרמת החומרה.

טיפול רפואי חוץ

דיון ראשוני לקבלת מידע הולם על משמעות ההפרעה, מאפייניה הקליניים והצורך האפשרי בטיפול יכול להתקיים במסגרת רפואית חוץ.

פסיכותרפיה

פסיכותרפיה היא אחד הכלים הבסיסיים לתמיכה בחולים הסובלים מדיכאון.

ישנן גישות שונות המדגימות יעילות רבה, כמו טיפול אסטרטגי, טיפול מערכתי-יחסי וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

במקרים פחות חמורים, די בקורס פסיכותרפי טוב, בעוד שבמקרים של דיכאון חמור יש ללוות את הפסיכותרפיה בטיפול תרופתי מתאים תוך מעקב מתמיד אחר התקדמות שני התהליכים הטיפוליים.

טיפול תרופתי

הקבוצות הנפוצות ביותר של תרופות נוגדות דיכאון כיום הן:

  • תרופות נוגדות דיכאון מעכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין (נקראות גם SSRIs);
  • נוגדי דיכאון מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין ונוראדרנלין (הנקראים גם SNRIs);
  • תרופות נוגדות דיכאון בעלות פעולה נוראדרנרגית וסרוטונרגית ספציפית (נקראת גם NaSSA)
  • תרופות נוגדות דיכאון טריציקליות (TCA);
  • נוגדי דיכאון מעכבי ספיגה חוזרת של נוראדרנלין (הנקראים גם NRIs);
  • אחרים (טרזודון, אגומלטין, וורטיוקסטין).

יש להתחיל בטיפול פסיכו-תרופתי בתרופות נוגדות דיכאון לאחר הערכה רפואית מדוקדקת בהתבסס על התמונה הקלינית וסובלנות סובייקטיבית, תוך שמירה על התרחשות אפשרית של תופעות לוואי בשליטה.

אִשְׁפּוּז

אשפוז נדרש בהיעדר תמיכה משפחתית, חברתית או סביבתית, במקרים בהם המצב הסימפטומטולוגי חמור ביותר ומציג סיכון התאבדות גבוה.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

הפרעת אישיות פרנואידית: מסגרת כללית

מסלולי ההתפתחות של הפרעת אישיות פרנואידית (PDD)

דיכאון תגובתי: מה זה, תסמינים וטיפולים לדיכאון מצבי

רעידת אדמה ואובדן שליטה: פסיכולוג מסביר את הסיכונים הפסיכולוגיים של רעידת אדמה

בחיי היומיום: התמודדות עם הפרנואיד

מיקרואגרסיות: מה הן, איך להתמודד איתן

בושה ואשמה: אסטרטגיות בלתי מסתגלות בקרב קורבנות של התעללות מינית

רעידת אדמה ואובדן שליטה: פסיכולוג מסביר את הסיכונים הפסיכולוגיים של רעידת אדמה

הפרעות רגשיות: מאניה ודיכאון

מה ההבדל בין חרדה ודיכאון: בואו נגלה על שתי ההפרעות הנפשיות הנפוצות הללו

ALGEE: גילוי עזרה ראשונה לבריאות הנפש ביחד

הצלת חולה עם בעיות נפשיות: פרוטוקול ALGEE

תמיכה פסיכולוגית בסיסית (BPS) בהתקפי פאניקה וחרדה חריפה

מהו דיכאון לאחר לידה?

איך לזהות דיכאון? שלושת הכלל: אסתניה, אדישות ואנהדוניה

דיכאון לאחר לידה: כיצד לזהות את התסמינים הראשונים ולהתגבר עליהם

פסיכוזה לאחר לידה: לדעת את זה כדי לדעת איך להתמודד עם זה

סכיזופרניה: מה זה ומהם התסמינים

לידה ומקרי חירום: סיבוכים לאחר לידה

הפרעת נפץ לסירוגין (IED): מה זה ואיך לטפל בה

בייבי בלוז, מה זה ולמה זה שונה מדיכאון אחרי לידה

דיכאון אצל קשישים: גורמים, תסמינים וטיפול

מקור:

פייג'ין מדיצ'ה

אולי תרצה גם