פיברומיאלגיה: תסמינים, גורמים, טיפול ונקודות רגישות

פיברומיאלגיה (ידועה גם בשם תסמונת פיברומיאלגיה, FM או תסמונת אטלס) היא תסמונת אידיופטית המאופיינת בכאבי שרירים נרחבים הקשורים לעייפות, נוקשות, נדודי שינה, בעיות זיכרון ומצבי רוח.

למרות שאין תרופה אמיתית לבעיה זו, גם טיפול תרופתי וגם גישה ממוקדת להרפיה והפחתת מתח יכולים לעזור להקל על התסמינים.

עצם האבחנה והמאפיינים הקליניים שלו היו, ועדיין, שנויים במחלוקת.

פיברומיאלגיה מתוארת כצורה כללית של שיגרון חוץ מפרקי לא דלקתי עם מקור לא ברור

זו אינה הפרעה נפשית, למרות שמתח וחרדה פסיכופיזיים יכולים להשפיע עליה, ועדיין חלק מהמומחים רואים בה קבוצה שונה של סימפטומים המטופלים לעתים קרובות כפסיכולוגיים, או כהשפעות גופניות של הפרעת דיכאון.

סימנים ברורים של דם, שרירים, שינויים נוירולוגיים ורנטגן נעדרים; אין מאפיינים היסטופתולוגיים ברורים (נזק לרקמות שניתן לזהות בבדיקה מיקרוסקופית).

מדדי הדלקת של הגוף תקינים, אך תפיסת הכאב של הסובל מתרבה.

פיברומיאלגיה מאובחנת על ידי הרחקה של פתולוגיות אחרות וכאב לאחר מכן במישוש של נקודות הרגישות.

פיברומיאלגיה משפיעה לרוב על נשים בבגרות.

ההפרעה עשויה להופיע בהדרגה ולהחמיר עם הזמן, או שהיא עשויה להופיע לאחר אירוע מעורר כגון טראומה פיזית, זיהום או מתח נפשי.

מהן הסיבות לפיברומיאלגיה?

הגורמים המדויקים להופעת פיברומיאלגיה אינם ידועים.

ככל הנראה מדובר בשילוב של גורמים המובילים להופעת הסימפטומים שלו, לרבות גורמים גנטיים, זיהומיות, הורמונליות, טראומה גופנית וגורמים פסיכולוגיים.

ההשערה המקובלת ביותר היא שהאופן שבו המוח מעבד כאב הוא שנפגע.

בפרט, אצל הסובלים מפיברומיאלגיה, סף הכאב יהיה נמוך מהרגיל עקב רגישות מוחית מוגברת לגירויים כואבים.

פיברומיאלגיה ובעיות פסיכולוגיות

פיברומיאלגיה אינה א פסיכיאטרית מחלה, ובעיות חרדה מחמירות אותה (ולהיפך) אך אינן גורמות לה: הוכח כי התכונות הפסיכופתולוגיות של שיעור חולי פיברומיאלגיה שלא סבלו מבעיות חרדה קודמות זהות לאלו של חולים עם מחלות אחרות המאופיינות על ידי כאב כרוני (למשל דלקת מפרקים שגרונית) ולכן יש להתייחס אליהם כתגובה למחלה הבסיסית.

מאחר שסרוטונין מעורב (במנגנונים לא ברורים), מטופלים רבים עלולים לסבול גם מהפרעות דיכאון וחרדה, אשר יחד עם עייפות מתלוננים לעיתים קרובות על ידי מטופלים.

צורות מסוימות, אם כי לא הפרעות נפשיות, עשויות להיות קשורות לתחום הפסיכו-נוירואנדוקרינואימונולוגיה (למשל תסמונות נוירו-פסיכיאטריות כגון הפרעה סומטופורמית או הפרעת סומטיזציה).

הסיכון לפתח הפרעות חרדה (כגון הפרעה טורדנית-קומפולסיבית והפרעת דחק פוסט טראומטית) גבוה פי חמישה בחולי פיברומיאלגיה.

מחקר ספרדי הראה שבין 36.4% ל-50% מהמקרים הייתה גם היסטוריה קודמת של בעיות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות.

אולם האחוז הקודם חופף לזה של מחלות כרוניות אחרות.

חולים אלו, המואשמים לרוב בהיפוכונדריה עקב בעיות פסיכולוגיות קיימות על ידי רופאים וקרובי משפחה (נוכח הקושי לאתר נתונים קליניים בבדיקות, שמתבררות לרוב כשליליות), האבחנה של פיברומיאלגיה מתקבלת פעמים רבות בהקלה.

חולי פיברומיאלגיה שנלקחו בחשבון במחקרים פסיכולוגיים הראו גירוי כאשר תלונותיהם מקורן בתסמונת הדיכאון בלבד, ולעתים קרובות מסרבים לטיפול בתרופות נוגדות דיכאון אם הם עדיין לא מטופלים בהם, למרות שתרופות אלו נמצאות בשימוש נרחב גם בפיברומיאלגיה ללא פסיכולוגיה נלווית. הפרעות.

מהם התסמינים של פיברומיאלגיה?

הכאב הקשור לפיברומיאלגיה הוא כאב עמום וקבוע, המגיע בדרך כלל מהשרירים, המשפיע על אתרי גוף שונים עם פיזור סימטרי.

כאב זה מתגבר כאשר מופעל לחץ אינטנסיבי על נקודות ספציפיות בגוף, הידועות כנקודות רגישות או רגישות (ראה סעיף הבא), והוא מוערך עם ציון המאפשר אבחנה של ודאות.

מגוון רחב של תסמינים עלולים להופיע אפוא בנבדק הסובל מפיברומיאלגיה, לא בהכרח כולם באים לידי ביטוי בו זמנית.

הנפוצים ביותר מפורטים להלן:

  • נדודי שינה או שינה לא רגועה
  • ירידה בכוח השרירים (היפוסטניה) בידיים ובזרועות;
  • אסתניה, במיוחד במצבי לחץ (עלייה במדרגות, הרמת רגליים וזרועות);
  • תופעת Raynaud (עקצוצים, חיוורון וציאנוזה, אובדן תחושה וכאב כהשפעות רגעיות של כיווץ כלי דם, במיוחד בידיים וכתוצאה מקור או רגש) וחבלות ביתר קלות;
  • נוקשות וגמלוניות בתנועה עם התעוררות;
  • הפרעות בדרכי השתן, כגון דלקת שלפוחית ​​השתן אינטרסטיציאלית;
  • התכווצויות (במיוחד ליליות);
  • פאסיקולציות, מיוקימיה, ספסמופיליה ורעד;
  • תפקוד לקוי של מפרק טמפורמנדיבולרי והפרעות קרניומנדיבולריות באופן כללי;
  • תחושות עור הדומות לעקצוץ, צריבה, חום פתאומי;
  • קהות (paresthesia, disesthesia);
  • כְּאֵב רֹאשׁ;
  • חֲרָדָה;
  • דִכָּאוֹן;
  • התקפי חרדה;
  • הפרעות שיווי משקל;
  • הפרעות בתפקוד מערכת העיכול;
  • דיספפסיה (עיכול קשה);
  • דיספאגיה (קושי בבליעה, בולוס הלוע);
  • שינוי בציפורניים (עיבוי, שבירות, רכסים כתוצאה מאוניקוריאה וציפורניים למללין או סניליות, פטרת ציפורניים, טרכיוניכיה)
  • תחושת בלבול או סחרחורת ("ערפל נפשי")
  • קשיי ריכוז;
  • יובש בעיניים, בפה, בעור;
  • ראייה מטושטשת, במיוחד באור נמוך;
  • שינוי בטמפרטורה או שינוי בתפיסה של חום וקור;
  • חוסר סובלנות לקור או לחום ולח, או לשניהם;
  • רגישות יתר של העור, ראייה, ריח, שמיעה;
  • טינטון;
  • וסטיבוליטיס (דלקת כרונית של הפרוזדור של הפות);
  • פוטופוביה ואי סבילות לאותות אור כגון נורות, מסכי מחשב, טלוויזיה;
  • התמדה של כאב גם לאחר טיפול במשככי כאבים ואנטי דלקתיים מסורתיים;
  • תפיסה של כאב 'שונה' ממה שהיה רגיל לפני שחלה;
  • רגישות לשינויי מזג אוויר ושינויים עונתיים (מטאורפתיה)
  • רגישות כימית מרובה (אי סבילות, אפילו ללא אלרגיה, לחומרים רבים).

קריטריונים לאבחון פיברומיאלגיה

לאחר אי הכללה של פתולוגיות שרירים, נוירולוגיות או שלד אחרות, ישנם שני אלמנטים שברגע שהתבררו, מאפשרים אבחנה נכונה של פיברומיאלגיה:

  • היסטוריה רפואית מדויקת המראה שהכאב מתפשט באופן סימטרי ונמשך לפחות 3 חודשים.
  • מישוש של 18 נקודות הגוף הידועות כנקודות רגישות, שאצל הנבדק הבריא אינן גורמות לכאב, בעוד שאצל הסובל מפיברומיאלגיה לא פחות מ-11 כואבות.

כיצד למנוע פיברומיאלגיה?

אין אמצעי מניעה נגד פיברומיאלגיה.

אִבחוּן

האבחנה של פיברומיאלגיה כרוכה בהתמשכות של כאב נרחב באתרי גוף סימטריים למשך שלושה חודשים לפחות, הקשורה לחיוביות של לפחות 11 מתוך 18 הנקודות הרגישות.

עם זאת, יש צורך לוודא שהכאב אינו קשור לפתולוגיה אחרת, ולכן ניתן לרשום בדיקות כדי לשלול נוכחות של מחלות אחרות, כולל בדיקות דם מלאות המעריכות גם את התמונה האוטואימונית.

טיפולים

הטיפול בפיברומיאלגיה כרוך גם בטיפול תרופתי וגם בשינויים באורח החיים, והוא תמיד מכוון להפחתת התסמינים ולשיפור הבריאות הכללית.

למרבה הצער, אין תרופה מוחלטת והגישה הרב-פקטוריאלית מומלצת כיום לתוצאות הטובות ביותר.

תרופות שניתן לרשום כוללות משככי כאבים, תרופות נוגדות דיכאון ואנטי אפילפסיה, עם תוצאות משתנות בין המטופלים.

בנוסף, מומלץ ייעוץ פסיכולוגי ושימוש בטכניקות הרפיה לסיוע בהתמודדות עם לחץ.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

פיברומיאלגיה: חשיבותה של אבחון

דלקת מפרקים שגרונית מטופלת בתאים מושתלים המשחררים תרופות

טיפול באוזון חמצן לטיפול בפיברומיאלגיה

כל מה שאתה צריך לדעת על פיברומיאלגיה

קוביד ארוך: מה זה ואיך לטפל בו

מחקר לונג קוביד, אוניברסיטת וושינגטון מדגיש את ההשלכות לניצולי קוביד 19

קוביד ארוך ונדודי שינה: 'הפרעות שינה ועייפות לאחר זיהום'

כיצד ניתן להבדיל בין פיברומיאלגיה לבין עייפות כרונית?

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם