פירומניה: סיווג ICD-11, גורמים, תסמינים, מאפיינים, סיכונים, טיפול, תרופות

פירומניה (או "התחילות אש פתולוגית") היא התמכרות התנהגותית המאופיינת באובססיה עזה לאש, לכלים שמייצרים אותה (כגון חומרי נפץ), הכלים הקשורים אליה (למשל מכשירי כיבוי אש) וההשפעות שהיא יוצרת.

במקרים רבים, המצית מצית בכוונה שריפות שעלולות להיות מסוכנות ולגרום לנזק לאנשים ו/או לרכוש: במקרה זה, המצית נאלץ לסבול מהתוצאות הפליליות של מעשיו, שעלולות להביא גם לשלילת חירות.

המונח 'פירומניה' נובע מהיוונית πῦρ (מבוטא 'פור', אש) ו-μανία (מבוטא 'מאניה', אובססיה)

אֶפִּידֶמִיוֹלוֹגִיָה

פירומניה היא סוג ההצתה השני בשכיחותו.

פירומניה היא הפרעה נדירה עם שכיחות של פחות מ-1% ברוב המחקרים; יתר על כן, פירומניים מהווים חלק קטן מאוד מהקבלות ל פסיכיאטרית בתי חולים.

פירומניה יכולה להופיע בילדים בני שלוש, אם כי מקרים כאלה נדירים.

רק אחוז קטן מהילדים והמתבגרים שנעצרו בגין הצתות הם מציתים.

רוב הפרטים הם זכרים; 90% מהמאובחנים עם פירומניה הם גברים.

מחקר משנת 1979 של מינהל הסיוע לאכיפת החוק מצא שרק 14% מהשריפות הוצתו על ידי מציתים ואחרים עם מחלת נפש.

מחקר משנת 1951 של לואיס וירנל, אחד המחקרים האפידמיולוגיים הגדולים ביותר שנערכו, מצא ש-39% מאלה שהציתו שריפות בכוונה אובחנו עם פירומניה.

ICD-10 סיווג פירומניה

פירומניה ממוקמת בכיתה F63 בסיווג ICD 10 (הסיווג הבינלאומי העשירי של מחלות, תאונות וסיבות מוות; ICD מייצג סיווג סטטיסטי בינלאומי של מחלות).

פירומניה מכונה 'F63.1 – משיכה פתולוגית להצתה' ומתוארת כ'הפרעה המאופיינת במספר רב של פעולות של הצתת רכוש או חפצים אחרים או ניסיונות הצתה, שנעשים ללא כל מוטיבציה ברורה, והתלהבות מכל דבר. הקשורים לשריפה ושריפה.

התנהגות זו קשורה לרוב לתחושת מתח גוברת לפני הפעולה ולהתרגשות חזקה מיד לאחר מכן.

הסיווג אינו כולל פירומניה:

  • במבוגר עם הפרעת אישיות דיסוציאלית (F60.2)
  • כתירוץ למעקב אחר אדם עם חשד להפרעה נפשית (Z03.2)
  • עם שיכרון אלכוהול או חומר פסיכואקטיבי (F10-F19)
  • בהפרעות התנהגות (F91)
  • בהפרעות נפשיות אורגניות (F00-F09)
  • בסכיזופרניה (F20).

סיווג ICD-11 של פירומניה

ב-ICD-11 האחרון, שנכנס לתוקף רשמית ב-1 בינואר 2022, פירומניה מכונה בקוד '6C70' ומוגדרת כדלקמן:

"פירומניה מאופיינת בחוסר יכולת חוזרת לשלוט בדחפים חזקים להצית שריפות, וכתוצאה מכך למספר מעשים או ניסיונות להצית רכוש או חפצים אחרים, בהיעדר מניע לכאורה (כגון רווח כספי, נקמה, חבלה, מניעים פוליטיים, משיכת תשומת לב או הכרה).

ישנה תחושת מתח או עוררות רגשית הולכת וגוברת לפני הדלקת האש, קסם או עיסוק מתמשך באש וגירויים נלווים (למשל, צפייה בשריפות, הצתות, משיכה לכיבוי שריפות ציוד), ותחושת עונג, התרגשות, הקלה או סיפוק במהלך ומיד לאחר מעשה ההצתה, עדות להשפעותיו או השתתפות בהשלכותיו.

ההתנהגות אינה מוסברת בצורה הטובה ביותר על ידי ליקוי אינטלקטואלי, הפרעה נפשית והתנהגותית אחרת, או שיכרון חומרים".

הסיווג אינו כולל פירומניה:

  • במבוגר עם הפרעת אישיות דיסוציאלית (6C91)
  • כתירוץ למעקב אחר אדם עם חשד להפרעה נפשית (QA02.3)
  • הפרעה דו קוטבית מסוג I (6A60)
  • בסכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית ראשונית אחרת (6A20-6A2Z)

מדוע פירומניים מציתים שריפות? הגורמים לפירומניה

מעט ידוע על הגורמים לפירומניה.

ניתן לחלק את הסיבות הסבירות לפירומניה לשתי קבוצות עיקריות: אינדיבידואלית וסביבתית.

סיבות אינדיבידואליות

גורמים בודדים אפשריים שעלולים לגרום או לקדם פירומניה כוללים:

  • טמפרמנט אישי;
  • היכרות עם פירומניה (אחים או הורים עם פירומניה);
  • נטיות נוירוכימיות וגנטיות אפשריות;
  • מצבים נוירולוגיים מסוימים כגון תסמונת פרונטלית;
  • מחלות פסיכיאטריות;
  • התמכרויות התנהגותיות אחרות;
  • התמכרויות לחומרים חוקיים ו/או בלתי חוקיים.

כמה מחקרים רפואיים הגיעו למסקנה כי ייתכן שיש קשר להיפוגליקמיה או לירידה בריכוז של חומצה 3-מתוקסי-4-הידרוקסופניל-גליקולית וחומצה 5-הידרוקסי-אינדולאצטית. שֶׁל עַמוּד הַשִׁדרָה נוזל.

נמצאו קווי דמיון גם אצל אנשים חולים, כמו חריגות ברמות של נוירוטרנסמיטורים כמו נוראדרנלין וסרוטונין, שיכולים להיות קשורים לבעיות בשליטה על דחפים, כמו גם רמות מופחתות של סוכר בדם.

סיבות סביבתיות

גורמים סביבתיים שעלולים להוביל לפירומניה כוללים:

  • פסיכופתולוגיה הורית;
  • היעדר דמות אב;
  • נטישה על ידי שני ההורים;
  • טראומה או התעללות פיזית, מינית או אחרת שסבלו בגיל צעיר;
  • התנסויות מוקדמות של התבוננות במבוגרים או מתבגרים המשתמשים באש באופן בלתי הולם ו/או הדלקת אש כבידור או הפגת מתחים;
  • כישורים חברתיים לקויים;
  • מיניות לא מתגמלת;
  • הצטברות של מתח פסיכו-פיזי;
  • התפיסה שיש להם סוג של חוסר (קוצר קומה, הרגשה מכוערת, הרגשה שאינה מוערכת על ידי אחרים, מחשבה שיש להם איברי מין קטנים...).

לילדים הסובלים מהפרעה זו יש לרוב היסטוריה של אכזריות לבעלי חיים.

הם עשויים גם לסבול לעיתים קרובות מהפרעות התנהגות אחרות ויש להם הפרעות קשב ולמידה.

האם תרצה לדעת יותר על מכשירי האיתות האקוסטי והוויזואלי שסירנה מקדישה לאמבולנסים, מכבי אש והגנה אזרחית? בקר בדוכן שלנו בתערוכת חירום

תסמינים ומאפיינים של פירומניה

המצית לא יכול לשלוט בדחף להדליק אש בכוונה.

הדלקת אש מאפשרת למצית לחוש אופוריה ולהפיג מתחים.

לפני פעולת הדלקת האש האדם חווה בדרך כלל מתח והצטברות רגשית.

בסביבת שריפות, אדם הסובל מפירומניה רוכש עניין או קסם עז ועשוי גם לחוות הנאה, סיפוקים או הקלה.

אם האש לא דולקת, הפירומן חש חרדה גוברת בדומה לתסמיני גמילה.

בהצתה ה'אמיתית' הדלקת אש מכוונת לא נעשית למען רווח אישי, כספי, פוליטי או אחר, למשל לשם נקמה או כדי לכסות פשע אחר.

המצית פועל למען סיפוק אישי, ללא כל מוטיבציה אחרת: במקרים מסוימים זה רק התענוג לראות מה מעשיהם גורמות באנשים אחרים, או להתבונן בהתנהגות הדרושה לכיבוי השריפות שהם מציתים; לפעמים יש גם תענוג לקרוא על מעשיהם בעיתונים או לשמוע על השפעותיהם בתקשורת.

חלק מהמציתים קובעים שההנאה שלהם מפעולה זו טמונה רק בהדלקת האש לשמה, בצפייה בלהבות המתנוצצות: אחרים חשים שחרור ממתח כשהם צופים בחפצים נמסים, נשרפים, וכל העניין מתקיים מעצמו.

פירומניים מתבססים לרוב על חפצים הקשורים לאש בכלל (חומרי נפץ, מטפים...) ועל מוסדות בקרת אש כמו תחנות כיבוי אש ומכבי אש.

פירומניה קשורה לעתים קרובות למצבים אחרים שבהם שליטה בדחפים נפגעת, בפרט התמכרויות התנהגותיות (הימורים פתולוגיים, התמכרות למין, קלפטומניה, קניות כפייתיות), התמכרויות לחומרים חוקיים (אלכוהוליזם, התמכרות לסמים, עישון...) והתמכרויות לחומרים לא חוקיים (קוקאין, הֵרוֹאִין…).

המצית סובל פעמים רבות מהפרעות קשב ולמידה. במקרים מסוימים, המצית סובל מדיכאון וניסה להתאבד, למשל על ידי שיסוף מפרקי הידיים.

מציתים מתנהגים לרוב בצורה הנעה בין עצב ובדידות לכעס.

הגדרת רכבים מיוחדים למכבי האש: גלה את דוכן ה-PROSPEED בתערוכת חירום

סיכונים

אחד הסיכונים המסוכנים ביותר הקשורים בפירומניה הוא זה של גרימת נזק לרכוש ו/או יצורים חיים, במקרים מסוימים אף הצתת בתים, בעלי חיים ו/או אנשים.

הסיכון הוא אפוא של אישום פלילי, אפילו חמור (כגון הריגה, הריגה בשוגג או הריגה מרצון), שעלול להוביל למעצר בית או לכלא.

סיכון נוסף עבור המצית הוא של פגיעה בעצמו, למשל על ידי שריפה, או של אובדן רכוש בגלל שהצית אותו (למשל, המכונית או הבית).

אִבחוּן

האבחון מבוסס בעיקרו על תיאור התנהגות הנבדק והמאפיינים המפורטים בסעיף "תסמינים ומאפיינים", למעט המקרים המפורטים בסעיף "סיווג ICD-11".

יַחַס

הטיפול המתאים בפירומניה משתנה בהתאם לגיל המטופל וחומרת המצב.

עבור ילדים ומתבגרים, הטיפול מורכב בדרך כלל ממפגשי פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית.

טיפולים נוספים כוללים הדרכת הורים, טיפול משפחתי, קבוצות תמיכה, אסטרטגיות רפואה נרטיבית וטיפול בחשיפה נרטיבית.

במבוגרים, בנוסף לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ניתן לשלב גם תרופות כגון SSRI (מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין סלקטיביים).

רכבים מיוחדים לכבאים: בקרו במתחם אליסון באקספו חירום

פרוגנוזה לפירומניה

הפרוגנוזה להחלמה בקרב מתבגרים וילדים הסובלים מפירומניה תלויה בגורמים הסביבתיים או הפרטניים המעורבים, אך היא בדרך כלל חיובית.

בדרך כלל קשה יותר לטפל בפירומניה אצל מבוגרים, לרוב בגלל חוסר שיתוף פעולה מצד המטופל.

במבוגרים, לעומת זאת, שיעור הריפוי בדרך כלל ירוד והחזרות שכיחות יותר, ולכן חשוב להתערב מוקדם כאשר האדם עדיין צעיר ויש לו פרוגנוזה טובה יותר.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

נומופוביה, הפרעה נפשית לא מוכרת: התמכרות לסמארטפון

חרדה סביבתית: ההשפעות של שינויי אקלים על בריאות הנפש

לוחמי האש / פירומניה ואובססיה לאש: פרופיל ואבחון של אנשים עם הפרעה זו

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם