תמיכת חיים בטראומה בסיסית (BTLS): הנה הנהלים שיש לאמץ

תמיכת טראומה בסיסית (BTLS) מתייחסת למכלול הפרקטיקות המשמשות בעזרה ראשונה לאנשים שסבלו מטראומה ונמצאים במצב של הלם, עם פציעות, במקרים של פוליטראומה או חוסר הכרה

ככל שתיצור קשר מהיר יותר עם מגיבים ראשונים המסוגלים ליישם BTLS (לא יותר משישים דקות), כך גדל הסיכוי שהאדם שעבר טראומה יחלים.

BTLS, יצירת קשר עם הצלה

הדרך הטובה ביותר להתחיל את הליך ה-BTLS מתחילה בהתקשרות למספר החירום, שמתבצעת כדי לבקש עזרה; אם במהלך השיחה הזו האדם יצליח להגדיר את הטראומה ואת המצב בצורה הטובה ביותר, העזרה תגיע כבר מצוידת בצורה נאותה ויעילה, ויחסוך זמן יקר.

לפיכך, בשיחה על המתקשר לציין: גיל החולה, דינמיקת התאונה או המחלה (במקרה של תאונת דרכים, אילו כלי רכב התנגשו, האם היו הרוגים והאם המעורבים הושלכו מהמקום. רכב או נשאר בתוכו); במקרה של נפילה, העריכו את הגובה המשוער; במקרה של טראומה, כוויות או מחלה, הגדירו את הסיבה האפשרית, התסמינים, הפרעות כרוניות כלשהן והזמן שחלף.

חשוב מאוד להגדיר את הנזק, שיכול להיות ראשוני או משני:

– נזק ראשוני כולל שברים וקרעים ברצועות;

– נזק משני כולל טראומה לאיברים פנימיים, היפוקסיה, תת לחץ דם, היפרקפניה והיפותרמיה.

שרשרת ההישרדות

שרשרת ההישרדות היא שרשרת פעולות המפעילות במהירות את שלב החילוץ: 1. התקשר למספר החירום 2.

התחלה מוקדמת של טיפול נמרץ

תמיכת טראומה בסיסית (BTLS)

לפני מתן סיוע, המציל שוקל בדרך כלל את המקום, ומבטיח שאין מקורות של גז, חוטי חשמל או נוזלים דליקים שעלולים להפריע להליך.

לאחר מכן מתבצעת הערכה של מצב ההכרה של המטופל ושל הנזק שנגרם; אם מדובר בטראומה ולא במחלה, רצוי לא להזיז את הנושא. אולם במקרים בהם החולה מחוסר הכרה ולכן לא ניתן להעריך האם אירעה תקלה או תאונה, יש צורך להתנהל כמו במקרה של טראומה.

לכן, קודם כל מוערך מצב ההכרה של המטופל באמצעות התגובה החושית, לאחר מכן קוראים לאדם ונוגעים בו; אם האדם אינו מגיב, הוא או היא מחוסרת הכרה וה-SVT מבוצע.

BTLS: נוהל

פרוטוקול Trauma Life Support מורכב מחמש נקודות:

- בקרת דרכי אוויר ועמוד שדרה: השבת את הראש והחל את צווארון, אם המטופל אינו מגיב בדוק את דרכי הנשימה ובמידת הצורך כריתת קנה הנשימה;

- נשימה: הערכת האם הנשימה קיימת או נעדרת; במקרה של האחרון, מתבצע אוורור (בלון מתרחב עצמי המחובר לגליל החמצן); במקרה של הראשון, מסיכה מונחת על המטופל ומועברת חמצן, ואז מתבצעת OPACS: תצפית, מישוש בחזה, האזנה לנשימה, ספירת קצב הנשימה וריווי החמצן בדם;

– מחזור הדם: שלב בו בודקים את פעימות הלב באמצעות דופק הצוואר; אם אין דופק, החייאה לב-ריאה מתבצעת עם 12 הנפוחים בדקה כשהבלון המתפשט מעצמו מחובר לבלון החמצן, ואז הלחץ נבדק עם מד לחץ הדם;

– מוגבלות: מצבו הנוירולוגי של הנבדק נבדק על ידי הערכה האם הוא ערני, צלול ומגיב לגירויים מילוליים וכאבים; חומרת הנזק מוערכת על סמך התגובה;

– חשיפה: במקרה של פציעות מפשיטים את הנבדק ומעריכים את חומרת הפציעות ותנועתיות הגפיים, או במקרה של היפותרמיה מכוסה הנבדק בשמיכה תרמית.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

מועצת ההחייאה האירופית (ERC), הנחיות 2021: BLS - תמיכה בסיסית בחיים

בטיחות של קורסי תמיכת חיים בסיסית (BLS-D) בעידן ה-COVID: מחקר פיילוט

אוורור ידני, 5 דברים שכדאי לזכור

תיק Ambu: מאפיינים וכיצד להשתמש בבלון המתרחב מעצמו

מקור:

ויקיפדיה

אולי תרצה גם