הקשיים באבחון אלצהיימר

מחלת האלצהיימר היא מחלה שאינה מאובחנת מספר גבוה של חולים. על פי נתונים שפורסמו על ידי האגודה הספרדית של נוירולוגיה (SEN), של 600,000 אנשים נגועים זה מחלות ניווניות, בין 30% ו- 40% אינם מודעים לכך שהם אפילו מחזיקים בו.

 

הסימפטומים הראשונים מופיעים בדרך כלל על 5 שנים לפני המחלה במלוא מובן המילה תופסת. זה מתחיל אובדן זיכרון, במיוחד בנוגע לאירועים האחרונים. כמו ההכנות מתבצעות עבור יום העולם נגד אלצהיימר ביום שבת 21st ספטמבר, אנו מזכירים כי אבחון מוקדם בשלב הראשוני הוא כלי בסיסי בשיפור איכות החיים של החולים ובני משפחותיהם.

 

עם זאת, מחלה זו אינה קלה לאבחון. אלצהיימר יכול בקלות להיות מבולבל עם סוגים אחרים של דמנציה, במיוחד בשלבים המוקדמים. אלצהיימר נגרמת על ידי מוות נוירון ועל ידי נוכחות של שני מבני מוח לא נורמליים: התפשטות של שלטים סניליים (פיקדונות של פפטיד ביתא עמילואיד) והיווצרות מבנים הנקראים סיבי עמילואיד. אישור מוחלט כי אדם מושפע ממחלה זו ניתנת רק לאחר ביופסיה, שאינו פתרון קליני. לכן, מומחים משתמשים בטכניקות משולבות אחרות: ראיונות קליניים, הדמיה ביו-רפואית (TAC, סריקות MRI של המוח), electroencephalograms וניתוח של חלבון ביתא עמילואיד בנוזל cphalorachidian.

 

הבעיה של הגעה אבחון כלומר, בשלבים המוקדמים יותר, המחלה מוכרת רק ב- 5% מהמקרים, ואילו בשלבים המאוחרים והמאובנים יותר היא מאובחנת ב- 64% מהמקרים.

 

אלצהיימר הוא אחד הגורמים העיקריים נכות ואת התלות בעולם המערבי ואת שכיחותו הולך וגובר. בגלל ההזדקנות המתקדמת של האוכלוסייה ואת הגידול בתוחלת החיים של החולה, הוא מחושב כי 2050 יכול להיות מעל מיליון אנשים עם מחלה זו בספרד לבד. המצב מחריף בשל העובדה שהוא מביא עמו נטל עצום חברתי ובריאותי. מטופל עם אלצהיימר דורש, בממוצע, 70 שעות בשבוע של טיפול. ב 80% מהמקרים, האחריות לטיפול בחולים נופלת לבני משפחה.

 

אולי תרצה גם