גידולים של המעי הגס והרקטום: אנו מגלים סרטן המעי הגס

קרצינומה של המעי הגס היא אחד הגורמים המובילים לתחלואה ותמותה כתוצאה מנאופלזיה בכל המדינות המערביות והמפותחות.

ישנם 678,000 מקרים חדשים בשנה ברחבי העולם, 150,000 באירופה ו-30,000 באיטליה.

השכיחות הגסה בארצנו היא 30 – 50 מקרים חדשים בשנה לכל 100,000 תושבים; השיעורים הגבוהים ביותר נמצאים במרכז ובצפון איטליה עם שכיחות גבוהה יותר של סרטן פי הטבעת במין הגברי.

12% מכלל מקרי המוות מסרטן בגברים ו-16% בנשים נובעים מממאירות במחוז זה.

לסרטן המעי הגס יש שכיחות גבוהה במדינות המערב, קרוב לזו של סרטן הקיבה וסרטן הריאות (בגברים), וסרטן השד (בנשים).

החשיבות של גורמים חוקתיים וגנטיים (למשל, שכיחות גבוהה באוכלוסיות מסוימות בהשוואה לאחרים, שכיחות גבוהה מאוד במשפחות עם פרטים עם פוליפוזיס משפחתי), כמו גם איכות וכמות המזון שנבלע, מבוססת היטב.

תזונה דלה בסיבים צמחיים עשויה להעדיף את הופעת סרטן המעי הגס

סיבים, הגורמים למעשה למעבר מואץ של המעי, מקצרים את זמן המגע של הרירית עם חומרים מסרטנים אפשריים, וכך גם תזונה עשירה בשומנים (כולסטרול ונגזרותיו: חומרים בעלי פוטנציאל מסרטן); דיאטה עשירה בחלבון מסוגלת גם לשנות את פלורת החיידקים של המעי הגס (צמיחה של אנאירובים, המסוגלים להפוך מלחי מרה לחומרים מסרטנים, גוברת על אירובי).

המיקומים השכיחים ביותר של סרטן המעי הגס (כ-70%) הם הסיגמה והרקטום.

קרצינומות המעי הגס, מנקודת מבט ביולוגית, הן בדרך כלל ניאופלזמות בעלות פוטנציאל ממאיר נמוך, במיוחד בגיל מתקדם; לניתוח, אם מבוצע מוקדם, יש לכן אפשרויות ריפוי.

סימפטומטולוגיה: כיצד לזהות קרצינומה של המעי הגס?

קרצינומה של המעי הגס קיימת לרוב זמן רב לפני שמתבטאת בסימנים קליניים.

עם זאת, בהתאם לאתר ההופעה, עשויים להיות סימנים שונים עם זמני הופעה שונים.

קרצינומה של המעי הגס בצד שמאל מזוהה בדרך כלל מוקדם יותר על ידי מציאת דם בצואה מלווה או לא בשלשול ו/או עצירות.

לקרצינומות בצד ימין יש התנהגות עדינה יותר: סימפטומים לא אופייניים כמו אסתניה, חולשה, ירידה מהירה במשקל ואנמיה ללא סיבה נראית לעין עשויים להיות פעמוני האזעקה.

בכל מקרה, האופי העיקרי והנפוץ של ניאופלזמות כאלה נותר הנטייה הגבוהה לדימום, ולכן הסימן שצריך לחפש הוא נוכחות של דם בצואה.

מניעה משנית של סרטן המעי הגס

ניאופלסמות המעי הגס מהוות כיום 15% מכלל סוגי הסרטן ומהוות גורם תמותה חשוב עבור שני המינים: באירופה ובמדינות המערב בכלל מדובר בגורם השני למוות מסרטן הן בגברים, לאחר הגידולים הריאות, והן בנשים, לאחר ניאופלזמות בשד.

באיטליה, הנתונים מתייחסים לשנת 1994, נרשמו 17,760 מקרים חדשים במין הזכר ו-18,060 במין הנשי, בסך הכל 9,731 ו-9,318 מקרי מוות בהתאמה; ההסתברות לחלות (לכל 100 נבדקים בגילאי 0 עד 74 שנים) היא 4.3 למין הגברי ו-2.8 למין הנשי.

הסיכון הכולל לחלות בסרטן המעי הגס משתנה בין הצפון לדרום בשני המינים וקשור כנראה להרגלי אכילה ו/או אורחות חיים שונים; למעשה, השכיחות והתמותה גבוהים משמעותית בצפון ובמרכז מאשר בדרום, עם הבדלים בין הערכים הקיצוניים קרובים או גדולים מפקטור 2.

בהשוואה למצבה של ארצנו בכל הנוגע לסרטן המעי הגס, איטליה מדורגת כיום ביניים בסולם הבינלאומי עם נטייה להתיישר עם רמות התדירות הגבוהות יותר האופייניות לצפון אמריקה ולצפון אירופה.

באופן כללי, השכיחות עולה בעוד התמותה נייחת עם מגמת ירידה.

ההישרדות של חמש שנים עלתה במהלך 20 השנים האחרונות (אחוזים משוערים בין 6 ל-8%) עם צפי של כ-60%; תוצאה חיובית זו נובעת מאבחון מוקדם יותר וטיפולים משלימים יעילים יותר לאחר ניתוח.

גידולים המאובחנים בשלב מוקדם של המחלה ניתנים לריפוי קיצוני בניתוח בלבד; למעשה, שיעורי הריפוי לאחר 5 שנים הם פרופורציונליים לשלב המחלה.

הלוקליזציה האנטומית השכיחה ביותר, כ-70-75%, היא ברמת הסיגמה-רקטום, ממנה ניתן לחקור 30% באופן ידני ו-60% ניתן לזהות באמצעות רקטוסיגמידוסקופיה: נתונים אלו שימושיים ביותר עבור חקירות קליניות-אינסטרומנטליות של שניוניים. מְנִיעָה.

לאור האמור לעיל, ברור כיצד ניתן להשפיע על ההיסטוריה הטבעית של המחלה ממניעה ואבחון מוקדם; למניעה משנית תהיה אפוא פוטנציאל להפחית משמעותית את התמותה הקשורה למחלות.

הבדיקות הזמינות לבדיקת ניאופלסמות המעי הגס הן:

  • דם סמוי בצואה
  • חקר פי הטבעת
  • רקטוסיגמואידוסקופיה
  • קולונוסקופיה
  • ציסטה אטומה עם חומר ניגוד כפול

נתונים עדכניים מראים כי שימוש בבדיקות סקר מגדיל את הסיכוי לגילוי צורות של סרטן המעי הגס בשלב מוקדם, ובכך מוביל לירידה בשיעור התמותה של מחלות ניאופלסטיות אלו.

המכון הלאומי לסרטן של ארה"ב והאגודה האמריקאית לסרטן ממליצים על הכללים הבאים:

תרגול חקירה פי הטבעת במהלך בדיקה גופנית בנבדקים אסימפטומטיים בני מעל 45 שנים;

בצעו מדי שנה בדיקת דם סמוי בצואה מעל גיל 50 ובדיקת רקטוסיגמואידוסקופיה כל חמש שנים.

האגודה האמריקאית לגריאטריה מציעה שיש לבצע בדיקות דם סמוי עד גיל 85.

רקטוסיגמואידוסקופיה גמישה היא בדיקה רגישה ביותר והאגודה האמריקאית לסרטן ממליצה לבצע אותה כל 3-5 שנים.

רקטוסיגמואידוסקופיה אחת לקראת סוף העשור השישי אמורה לזהות את רוב האנשים עם אדנומות דיסטליות בסיכון לסרטן.

מעקב אחר חולים בסיכון. לקולונוסקופיה יש רגישות וסגוליות גבוהות (>95%), אך לא סביר שתהפוך להליך סקר סטנדרטי לאור עלותו הגבוהה, התאימות הנמוכה והתחלואה המתונה; זוהי בדיקה שיש לבצע בנבדקים בסיכון בינוני וגבוה.

גורמי הסיכון לניאופלזמות כאלה הם:

  • סְבִיבָתִי
  • גיל מעל 50 שנים,
  • תזונה עשירה בשומן וחלבון, דלה בסיבים ובמיקרו-נוטריינטים,
  • השמנת יתר,
  • עישון/אלכוהול
  • מעמד חברתי בינוני-גבוה

נראה כי גורמים סביבתיים, ובפרט גורמים תזונתיים, אחראים לרוב מקרי סרטן המעי הגס.

מחקרים אפידמיולוגיים של הרגלי תזונה והגירת אוכלוסין הראו שתזונה עשירה בשומנים ובשר מהחי ודלה בסיבים מעלה את הסיכון לסוגי סרטן אלו.

ואכן, דיאטות עשירות בחלבון ושומנים מהחי קשורות לתכולה גבוהה של חומצות מרה ומטבוליטים של כולסטרול בצואה של חולי סרטן המעי הגס.

בנוסף לריכוזים גבוהים של חומצות שומן, מוזכרים גם מחסור בסידן וה-pH הבסיסי של הצואה; מצד שני, הוכחה ההשפעה המגנה של תזונה עשירה בירקות, פירות ודגנים.

תוֹרַשְׁתִי

פוליפוזיס אדנומטי משפחתי (PAF): הוא דומיננטי אוטוזומלי המאופיין בנוכחות של פוליפים אדנומטיים רבים הממוקמים בעיקר במעי הגס Sn.

הפוליפים אינם נוכחים בלידה אך מתגלים בסוף גיל ההתבגרות, עולים על המספר של אלף במספר מקרים.

כל האנשים עם מחלה זו מיועדים לפתח סרטן המעי הגס במהלך חייהם.

תסמונת גרדנר: דומה אך פחות שכיח מ-PAF (1 מתוך 14,000 לידות); הוא מאופיין בנוכחות משותפת של פוליפים של המעי הדק, גידולי דסמואיד של המזנטריה ודופן הבטן, ליפומות, ציסטות חלביות, אוסטאומות ופיברומות; זוהי מחלה אוטוזומלית דומיננטית.

פרדיספוננטים

  • קוליטיס כיבית
  • מחלת קרוהן
  • מחלה ניאופלסטית ממאירה קודמת
  • הקרנת אגן
  • פוליפים אדנומטיים
  • דיספלזיה/אדנומה.

לבסוף, אנו זוכרים את ההמלצות של המכון הלאומי לסרטן (NCI) של ארצות הברית של אמריקה למניעה ראשונית של סרטן המעי הגס והחלחולת

  • להפחית את צריכת השומן ל-20 - 300% מסך הקלוריות;
  • לכלול פירות וירקות בתזונה היומית
  • לצרוך אלכוהול במידה
  • להימנע מהשמנה
  • להגדיל את צריכת הסיבים היומית ל-20-30 גרם
  • להפחית את צריכת מזון משומר

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

גידולים של בלוטת יותרת הכליה: כאשר המרכיב האונקולוגי מצטרף למרכיב האנדוקריני

גידולי מוח: תסמינים, סיווג, אבחון וטיפול

מהו תרמובלציה פרעורית של גידולים וכיצד זה עובד?

כריתה של המעי הגס: באילו מקרים יש צורך בהסרה של מערכת המעי הגס

קוליטיס כיבית: מהם התסמינים האופייניים למחלת המעי?

שיעור המוות בניתוחי מעיים 'גבוה מהצפוי'

תסמונת המעי הרגיז (IBS): מצב שפיר לשמירה

זיהומי מעיים: כיצד נדבקים בזיהום ב-Dientamoeba Fragilis?

מחקר מוצא קשר בין סרטן המעי הגס לשימוש באנטיביוטיקה

קולונוסקופיה: יעילה ובת קיימא יותר עם בינה מלאכותית

תסמינים וטיפול בהיפותירואידיזם

פעילות יתר של בלוטת התריס: תסמינים וגורמים

ניהול כירורגי של נתיב האוויר הכושל: מדריך ל Cricothyrotomy רציף

סרטן בלוטת התריס: סוגים, תסמינים, אבחון

מקור:

פייג'ין מדיצ'ה

אולי תרצה גם