תסמונת אדי (אישון טוניק של עדי): גורמים, תסמינים, אבחון, טיפול, פרוגנוזה

המונח 'תסמונת עדי' (נקראת גם 'תסמונת הולמס-אדי' או 'אישון עדי' או 'אישון הטוניק של עדי' או 'אישון הולמס-אדי') ברפואה מתייחס להפרעה נוירולוגית המאופיינת בחוסר תקינות של האישון. אופי דינמי

לאישון המורחב לטוני יש תגובה איטית מהרגיל לגירויים של שינויי אור.

המחלה נקראת על שם הנוירולוגים הבריטים ויליאם ג'ון עדי (Geelong, 31 באוקטובר 1886 - 17 במרץ 1935) וגורדון מורגן הולמס, שתיארו באופן עצמאי את אותה מחלה ב-1931 (22 בפברואר 1876 - 29 בדצמבר 1965).

תסמונת אדי: אפידמיולוגיה

היא פוגעת לרוב בנשים בגיל צעיר (יחס בין נשים לגברים 2.6:1), בסביבות גיל שלושים.

זה כמעט תמיד משפיע רק על עין אחת (תסמונת אדי חד צדדית, 80% מהמקרים) אבל יכול להשפיע על שתי העיניים (תסמונת אדי דו צדדית, 20% מהמקרים).

גיל ההופעה הממוצע הוא 32 שנים.

גורמים לתסמונת אדי

תסמונת אדי נגרמת על ידי פגיעה בסיבים הפוסט-גנגליוניים של העצבים הפאראסימפתטית של העין, לרוב על ידי זיהום ויראלי או חיידקי הגורם לדלקת, ומשפיע על אישון העין ועל מערכת העצבים האוטונומית.

הסיבה לרפלקסים המופחתים או נעדרים אינה ידועה.

תסמונת אדי מציגה שלושה תסמינים אופייניים

  • לפחות אישון אחד מורחב בצורה חריגה (מידריאזיס) שאינו מתכווץ בתגובה לאור,
  • ירידה ברפלקס הפוטו-מוטורי;
  • הפרעות בהזעה.

אם האדם נשאר בחושך הרבה זמן אז יש התכווצות מוחלטת ברגע שהוא רואה אור שמש.

סימנים אחרים עשויים לכלול:

  • היפרמטרופיה עקב paresis accommodative,
  • פוטופוביה,
  • קושי בקריאה.

חלק מהאנשים עם תסמונת עדי עלולים לסבול גם מהפרעות קרדיווסקולריות ולהופיע עם עייפות כרונית ותדירות מתן שתן מוגברת.

אם תסמונת אדי קשורה להזעת יתר (ירידה פתולוגית בהזעה), אז תסמונת רוס מתרחשת.

סיבות

למרות שהסיבות עדיין לא לגמרי ברורות, מאמינים שתסמיני האישונים של תסמונת הולמס-אדי הם תוצאה של זיהום ויראלי או חיידקי הגורם לדלקת ולנזק לנוירונים בגנגליון הריסי, הממוקם במסלול האחורי, המספק שליטה פאראסימפתטית של התכווצות עיניים.

כיווץ אישונים שונה עשוי להיות סימן מוקדם לפריצת גזע המוח.

חולים עם תסמונת הולמס-אדי עלולים לסבול גם מבעיות בשליטה אוטונומית של הגוף: הדבר ייגרם על ידי פגיעה בגרעיני שורש הגב של הגוף. שֶׁל עַמוּד הַשִׁדרָה כבל.

האישון של עדי הוא רגיש במיוחד לאצטילכולין, ולכן אגוניסט מוסקריני (למשל פילוקרפין) שהמינון שלו לא יוכל לגרום להתכווצות אישונים אצל חולה רגיל גורם לכך אצל חולה עם תסמונת עדי.

אִבחוּן

בדיקה קלינית עשויה לחשוף פרזיס סקטוריאלי של סוגר הקשתית או תנועות איריס ורמיפורמיות.

האישון הטוני עשוי להיות קטן יותר (מיוטי) עם הזמן, מה שמכונה "אדי הזקנה הקטנה".

בדיקת פילוקרפין במינון נמוך (1/8%) יכולה לכווץ את האישון הטוני עקב רגישות-על לדנרבציה כולינרגית.

אישון תקין אינו מתכווץ עם המינון המדולל של פילוקרפין.

סריקות CT וסריקות MRI יכולות להיות שימושיות בבדיקות אבחון של רפלקסים היפואקטיביים.

טיפול בתסמונת אדי

הטיפול הרגיל בתסמונת אדי סטנדרטית מורכב מרישום משקפי קריאה לתיקון הנזק לעין.

ניתן לתת טיפות פילוקרפין הן כטיפול והן כאמצעי אבחון.

כריתת סימפטקטומיה של בית החזה היא הטיפול הסופי בדיאפורה אם המצב אינו ניתן לריפוי באמצעות טיפול תרופתי.

פרוגנוזה

תסמונת אדי אינה מסכנת חיים או משביתה: ככזו, אין שיעור תמותה הקשור למצב.

אובדן רפלקסים עמוקים בגידים הוא קבוע ועלול להתקדם עם הזמן.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

מה זה התייבשות?

עזרה ראשונה להתייבשות: לדעת איך להגיב למצב שאינו קשור בהכרח לחום

הידרציה: חיונית גם לעיניים

מהי אברומטריה? גילוי הסטיות של העין

עיניים אדומות: מה יכולות להיות הגורמים להיפרמיה של הלחמית?

Ectopia Lentis: כאשר עדשת העין משתנה

חלזיון: מה זה ואיך לטפל בדלקת זו של העפעף

מקור:

Medicina Online

אולי תרצה גם