הגסות בצוותי הרפואה פוגעת בביצועים הקליניים

BMJ קריירה - מחקר מצא כי גסות רוח בצוותים רפואיים פוגעת בביצועים הקליניים ועלולה להיות השלכות "שעלולות להרס". המחקר הישראלי בדק את ביצועיהם של צוותי טיפול נמרץ בילודים (NICU) שנחשפו לתגובות גסות על ידי מומחה אורח המתבונן בעבודתם. הוא מצא כי גסות רוח השפיעה לרעה על "ביצועי האבחון והפרוצדורליות". החוקרים שעומדים מאחורי המחקר האמינו כי ממצאיהם יכולים לשקף את "קצה הקרחון" של פגיעה בחוסר המוטיבציה ש"משתולל בארגוני הבריאות ".

המחקר, מחקר אקראי, כפול סמיות, פורסם ב תוֹרַת רִפּוּי יְלָדִים, כתב העת של האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים.[1] הוא כלל ארבעה בתי חולים וצוותי 24 NICU, שכל אחד מהם כלל רופא אחד ושתי אחיות.

המשתתפים נקבעו משימה באמצעות בובה רפואית. המשתתפים היו צריכים לאבחן ולטפל בילד לפני שבוע (28), שמצבו הידרדר באופן חמור עקב נטרוטיסינג אנטרוקוליטיס. זה היה ואחריו סדנה על "רפלקסיביות צוות" שבו חברי הצוות סקר את עבודתם.

החוקרים בדקו את ההשערה כי תהליכים בין-אישיים החיוניים לשיתוף פעולה עלולים להיפגע כאשר אנשי רפואה הם קורבנות של גסות של אחרים, ובכך פוגעים בביצועים ומעלים את הסיכון לאירועים "איטרוגניים", כגון שגיאות אבחון.

כמה אנשי 39 הוקצו לקבוצה "חשיפה גסה". הם קיבלו לראשונה ברכה מוקלטת, שבה המומחה האמריקני אמר כי הוא כבר הבחין בצוותי בית חולים אחרים בישראל ולא "התרשמה מאיכות הרפואה". זמן קצר אחרי שהחלה הדמייה, אמר המומחה כי למרות שאהב חלק ממה שראה במהלך ביקורו, צוות רפואי כמו אלה שנצפו בישראל "לא יחזיקו מעמד שבוע" במחלקתו. הוא אמר כי הוא מקווה שהמשתתפים יוכלו להשתפר וללמוד יותר מהסדנה, אך הוא מקווה שהוא "לא יחלה בעודו בישראל".

לעומת זאת, קבוצת ביקורת של משתתפי 33 נחשפה רק להערות "נייטרליות", שבהן המומחה לא העליב את הקבוצה הכללית של חובשים ישראלים שאיתם הם עשויים להזדהות.

לאחר מכן המשיכו המשתתפים בטיפול בתינוק. שלושה שופטים עצמאיים שהיו עיוורים לקבוצת החשיפה של הקבוצה העריכו את המפגשים וסקרו את התיעוד הכתוב. הם השתמשו בשאלונים מובנים כדי להעריך את ביצועי הצוות, שיתוף מידע וחיפוש עזרה.

ציונים לביצועי אבחון ופרוצדורה היו נמוכים יותר בקרב חברי הצוותים שנחשפו לגסות מאשר בקרב חברי צוותי הבקרה (2.6 v 3.2 (P = 0.005) ו- 2.8v 3.3 (P = 0.008), בהתאמה). "הגסות לבדה הסבירה כמעט 12% מהשונות בביצועים אבחנתיים ופרוצדורליים", אמרו החוקרים. רבים מהדירוגים שקיבלו חברי קבוצת "הגסות" היו 2 (עניים) או 3 (מתון), "דבר המצביע על כך שהשופטים ראו ראיות לפרקטיקה שעלולה להזיק", הם מוסיפים.

החוקרים גילו כי הגסות הפחיתה את שיתוף המידע בין הרופאים והאחיות, אשר פגעו בביצועיהם האבחוניים. באופן דומה, הגסות הצטמצמה בקרב חברי הצוות, אשר בתורו הסבירה את הירידה בביצועים הפרוצדורליים שלהם.

לדברי החוקרים, החשיפה לגסות עלולה להשפיע לרעה על התפקודים הקוגניטיביים הנדרשים לאבחון ולטיפול רפואי. זה יכול גם להחליש את התהליכים שיתוף פעולה מאוד כי אחרת עלול לאפשר לצוות לפצות על ביצועים פחותים על ידי אדם אחד או יותר, הם הוסיפו.

לדברי החוקרים, "למרות ההתנהגויות הגסות שחווים באופן קבוע על ידי מתרגלים רפואיים יכולים להיראות שפירים, הממצאים שלנו מצביעים על כך שהם עלולים לגרום ל- iatrogenesis, עם תוצאות הרסניות".

הם אמרו שההשפעה על הביצועים עשויה להיות גדולה יותר אם מקור הגסות הוא עמית רפואי ולא מבקר מבחוץ, ואם הוא אינטנסיבי יותר, תכופות יותר, ממושכות יותר, וממוקדות ספציפיות. הם קראו למודעות טובה יותר לסיכונים ולמחקרים נוספים כדי לבדוק האם ניתן להכליל את הממצאים להגדרות אחרות. "על מנת לנקוט צעדים להגברת בטיחות החולה, קובעי המדיניות צריכים להתחיל לשקול את התפקיד שמילאה התוקפנות המילולית העדינה, לכאורה, שעליה מתמודדים אנשי רפואה על בסיס שגרתי", הם אמרו.

 

מחברים: מתיו לימב

תאריך פרסום:  07 ספטמבר 2015

הפניות

  1. ריסקין א, ארז א ', טרבור א' ואח '. השפעת הגסות על ביצועי הצוות הרפואי: ניסוי אקראי. תוֹרַת רִפּוּי יְלָדִים  3 ספטמבר 2015; www.pediatrics.org/cgi/doi/10.1542/peds.2015-1385.

 

אולי תרצה גם