רפואת ילדים, מחלות הקשורות לפגים: אנטרוקוליטיס נמק

Necrotising enterocolitis היא מחלת מעיים חמורה הקשורה לפגים. התסמינים מופיעים בשבוע השני לחיים

הטיפול הוא רפואי או כירורגי בהתאם לחומרה

Necrotising Enterocolitis (NEC מבית Necrotizing EnteroColitis) היא מחלת מעיים קשה של היילוד.

'אנטרו' פירושו מעי.

'קוליטיס' פירושו דלקת של המעי הגס.

'נמק' פירושו נזק ומוות תאי של המעיים.

בריאות ילדים: למד עוד על רפואת ילדים על ידי ביקור במנף באקספו חירום

Necrotizing enterocolitis (NEC) היא מחלת התמותה הגבוהה ביותר של מערכת העיכול בגיל יילוד

זה משפיע על בערך 1 מתוך 1000 לידות חי, ויכול להשפיע על עד 7% מהתינוקות במשקל נמוך מאוד.

זוהי סיבת המוות בכ-15-30% מהפגים שנפגעו.

זוהי מחלה הקשורה לפגים.

לתינוקות מועדים המפתחים נמק אנטרוקוליטיס יש בדרך כלל גורמי סיכון כגון מחלת לב מולדת, ספטיסמיה או יתר לחץ דם (לחץ דם נמוך).

הסיבות הבסיסיות אינן ידועות לחלוטין והן כנראה מרובות.

מאמינים כי היא מחלה דלקתית המופעלת כאשר תזונה אנטרלית מתחילה בשבוע השני לחיים, המשמשת לעתים קרובות אצל תינוקות בעלי משקל לידה נמוך.

רירית המעי של תינוקות אלו מותקפת על ידי הפחתה חמורה באספקת הדם, וכתוצאה מכך נגעים של פני השטח הפנימיים של המעי.

נגעים אלו עלולים להידבק עד כדי נמק נרחב שעלול לדרוש הסרה של מקטעי המעי הפגועים.

בדרך כלל ההתקף האיסכמי מתרחש בגובה האילאום (החלק האחרון של המעי הדק) אך למעשה, כל מקטע של מערכת העיכול יכול להיות מושפע.

Necrotising enterocolitis מסווג על פי חומרת הנזק הקליני על פי הסיווג של בל (שונה על ידי וולש וקליגמן)

  • שלב I (חשד ל-necrotising enterocolitis);
  • שלב II (שלב מוגדר נמק אנטרוקוליטיס);
  • שלב III (שלב מתקדם necrotising enterocolitis).

בשלב מוקדם, הסימפטומים של נמק אנטרוקוליטיס (NEC) הם

  • אי סבילות לפה/האכלה אנטרלית;
  • קיפאון קיבה;
  • התנפחות הבטן;
  • מרה הקאה;
  • דם מקרוסקופי (ברור בעין בלתי מזוינת) או דם סמוי בצואה.

בשלב השני, נמק אנטרוקוליטיס מתבטא בתסמינים הבאים

  • בטן תפוסה וכאב במישוש;
  • תסמיני עיכול;
  • עייפות (מצב שינה עמוקה);
  • דום נשימה (הפסקה רגעית של תנועות הנשימה);
  • בעיות קרדיווסקולריות שעלולות לדרוש פנייה לטיפול נמרץ.

כל שלב במחלה מתאים לטיפול אחר

ניתן לטפל ברוב המקרים רק בטיפול תרופתי, אך קיים סיכוי של 20-40% לנקוט בניתוח (התוויה כירורגית קיימת בשלב מתקדם של המחלה).

אלו בדיוק המקרים שבהם התמותה המיידית היא הגבוהה ביותר (עד 50%), במיוחד אם לתינוק משקל לידה נמוך.

Necrotising enterocolitis (NEC) מוביל גם לניתוחי מעיים ואחראי לתחלואה משמעותית ארוכת טווח הקשורה להופעת תסמונת המעי הקצר (SBS).

תסמונת המעי הקצר (SBS), שהיא מצב פתולוגי נרחב, היא בעלת שכיחות גוברת (בקורלציה עם עלייה בשיעורי פגים) וניהול ארוך טווח הכולל טכניקה תזונתית וכירורגית וגישה רב-תחומית.

הבדיקה מדגישה את התסמינים המפורטים לעיל.

בדיקות המעבדה הדרושות הן

  • בדיקת CBC המדגימה עלייה תאי דם לבנים וספירת טסיות נמוכה;
  • איזון חומצה-בסיס המדגים חמצת מטבולית;
  • גלוקוז בדם שעלול להראות גבוה (היפרגליקמיה) או נמוך (היפוגליקמיה);
  • אלקטרוליטים.

יש צורך גם במבחנים אינסטרומנטליים

  • צילום רנטגן של הבטן המראה נוכחות של רמות הידרו-אוויר. לאחר מכן, עלולות להופיע פנאומטוזיס במעי (נוכחות גזים בתוך המעי) והפורטוגרמה האווירית (נוכחות גז במערכת הורידי הפורטלית). התפתחות pneumoperitoneum (נוכחות אוויר בצפק, כלומר בבטן מחוץ למעי) מרמזת על אבולוציה לקראת ניקוב מעי.
  • לתינוקות עם אנטרוקוליטיס נמק (NEC) שאינם זקוקים לניתוח (NEC רפואי) יש תוצאות ארוכות טווח דומות לתינוקות פגים שאין להם נמק אנטרוקוליטיס (NEC).
  • בחשד ל-necrotising enterocolitis (מחלת Bell's stage I), תינוקות צמים (מנוחת מעיים) ונותנים להם דקומפרסיה במעי (שאיבה אורוגסטרית נמוכה לסירוגין) וטיפול אנטיביוטי רחב טווח.
  • טיפול נוסף כולל תמיכה קרדיווסקולרית (לחץ דם, נפח), תמיכה ריאתית (חמצן, אוורור) ותמיכה המטולוגית (עירוי דם) עשוי להידרש בהתאם.
  • אם המהלך הקליני ותוצאות הבדיקות הרדיולוגיות והמעבדתיות נשארות בקנה אחד עם חשד ל-necrotising enterocolitis או מחלת Bell's stage I, משך הטיפול הרפואי יוכתב בדרך כלל על פי שיקול דעת קליני.
  • בחשד ל-necrotising enterocolitis (NEC) (שלב I) ו-NEC מובהק (שלב II) יש להמשיך בטיפול הרפואי למשך 7-14 ימים ולעקוב מקרוב אחר התפתחות אפשרית לשלב III (NEC מתקדם).

עמוד התווך בטיפול באנטירוקוליטיס נמק רפואי (NEC) (שלב I ו-II) (ומניעת NEC ניתוחי) הוא

  1. א) ניהול נכון של צריכת נוזלים;
  2. ב) תזונה;
  3. ג) מניעת זיהומים וטיפול אנטיביוטי מתאים;
  4. ד) טיפול בכאב;
  5. ה) הערכה, חקירה וניהול שוטפים.

במקרים מסוימים, נדרש ניתוח.

אינדיקציות לניתוח כוללות הידרדרות קלינית, ניקוב, דלקת הצפק, חסימה ומסת בטן.

הפניה לשירותים כירורגיים צריכה להיעשות מיד לאחר האבחנה של מחלה מתקדמת.

כאשר נדרשת כריתת מעי (Bell Stage III או NEC כירורגי) חשוב לזכור כיצד הפעולה הניתוחית משפיעה מאוד על הפרוגנוזה וניהול תזונתי עתידי ולכן הניתוח צריך לכוון ל-3 מטרות עיקריות

לחסוך כמה שיותר רקמת מעי: לאורכו של מערכת המעי שנכרתה ולכן של המעי השיורי יש השלכות משמעותיות לטווח ארוך.

א) זה כל כך חשוב שהספרות והפרקטיקה הכירורגית של ימינו חושפת במבט ראשון כריתה מוגבלת רק למעי עם נמק ניכר ולאחר מכן, בלפרוטומיות מרובות עוקבות, להמשיך לכריתה נוספת רק אם לא השתפרה. המטרה היא בדיוק: לחסוך כמה שיותר רקמות.

ב) מזעור נזקים לרקמת הכבד: במיוחד לפגים עם משקל לידה נמוך מאוד יש פרנכימה כבדית שבירה ביותר ואפילו פציעות נסיגה טריוויאליות יחסית עלולות לגרום לדימום גדול עם השלכות קטסטרופליות.

ג) לספק גישה ורידית יציבה לניהול רפואי ולמתן תזונה פרנטרלית (NP).

מתן חלב אם או חלב אם נתרם הוא קריטי הן במניעת נמק אנטרוקוליטיס (NEC) והן בטיפול בניתוח נמק אנטרוקוליטיס (NEC) (שלב III, מתקדם NEC).

למרבה הצער, אין לנו אסטרטגיות תזונתיות שיעילות במניעת נמק אנטרוקוליטיס (NEC), אך העדויות שבידינו מצביעות על כך שבטוח להתחיל תזונה אנטרלית תוך 96 שעות מהלידה, להגביר אותה במהירות ולהשתמש בהזנת בולוס.

לאור השונות הגדולה שנצפתה באסטרטגיות האכלה, מומלץ שלפחות לכל יחידה לטיפול נמרץ יילודים יהיה פרוטוקול סטנדרטי לתחילת תזונה כדי להבטיח אספקה ​​מספקת ולמזער סיבוכים.

דרושים מחקרים נוספים בנושא

  • אוכלוסיות מיוחדות של תינוקות (תינוקות במשקל של פחות מ-1000 גרם וגיל הריון בין 28 ל-32 שבועות);
  • סמנים אפשריים של חומרת המחלה והתקדמות;
  • השפעת רכיבי תזונה ספציפיים על תהליך הסתגלות המעיים.

לגבי נקודה אחרונה זו, קיימות עדויות, אם כי אינן חד משמעיות, להשפעה המיטיבה של תזונה עתירת שומן, השימוש בפורמולות הידרוליזה וההשפעה המגנה והמניעה של פורמולות מעורבות או טהורות המכילות שמן דגים כמקור ליפידים. על ידי מתן פרנטרלי נגד כולסטזיס וכבד מצוקה קשור לאי ספיקת מעיים.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

מחלות נדירות: מחלת מיקרוווילי הכללת (MVID), או ניוון מיקרוווילרי (MVA)

גסטרואנטרולוגיה: פוליפים במעיים ופוליפוזיס ברפואת ילדים

פוליפקטומיה אנדוסקופית: מה זה, מתי זה מבוצע

פוליפוזיס גסטרואינטסטינליות לנוער: גורמים, תסמינים, אבחון, טיפול

פוליפים במעי: אבחנה וסוגים

הבדלים בין אילאוס מכני ומשתק: גורמים, תסמינים וטיפול

תסמונת המעי הקצר: סיבות, טיפול, דיאטה

הקאות דם: דימום של מערכת העיכול העליונה

נגיעות תולעי סיכה: כיצד לטפל בחולה ילדים עם אנטרוביאזיס (אוקסיוריאזיס)

זיהומי מעיים: כיצד נדבקים בזיהום ב-Dientamoeba Fragilis?

הפרעות במערכת העיכול הנגרמות על ידי NSAIDs: מה הם, לאילו בעיות הם גורמים

מָקוֹר

ישו התינוק

אולי תרצה גם