טריכוטילומניה: תסמינים וטיפול

טריכוטילומניה הוא מצב המאופיין בדחף חוזר למרוט שיער או שיער. גם מריטת ריסים או גבות היא חלק מהפרעה זו

כמו גם ניסיונות חוזרים ונשנים להפחית או להפסיק את המריטה ועבודה משמעותית, אי נוחות חברתית ובין אישית או תקלה עקב התסמין.

מאפיינים של טריכוטילומניה

הפנומנולוגיה של ההפרעה נראית פשוטה מאוד (מריטת שיער, ריסים או שיער), אך מחקרים עדכניים גילו הטרוגניות התנהגותית וסימפטומטית.

התנהגות הקריעה, למשל, יכולה להתבצע באמצעות אצבעות, פינצטה או טכניקות קוסמטיות אחרות.

כך קורעים שערה אחת או שתיים, ריסים או שערות בכל פעם.

האזורים הנקרעים ביותר הם הקרקפת, הגבות, הריסים והערווה.

הקריעה צפויה לעיתים קרובות על ידי התנהגות פולחנית כגון סירוק השיער, תחושת השיער הבודד בין האצבעות, משיכתו וחקירה ויזואלית של האזור. השיער או השערות אינם נקרעים באקראי, אלא לרוב נבחרים על בסיס מאפיין מישוש או חזותי.

התנהגות לאחר דמעות רלוונטית גם מבחינה קלינית.

בעוד שחלקם פשוט זורקים את השיער הקרוע, אחרים צובטים אותו בין אצבעותיהם, בודקים אותו, נושכים את השיער או מרחיקים לכת עד כדי לבלוע אותו (התנהגות המכונה טריכופאגיה).

הקשר סביבתי ורגשי של טריכוטילומניה

כמו כן, נחקר ההקשר הסביבתי והרגשי שבתוכו מתרחשת התנהגות הקריעה.

הקשר סביבתי

משתני המצב שיכולים לתדלק את הדחף הם בדרך כלל מצבים בישיבה, כמו צפייה בטלוויזיה, קריאת ספר או התכוננות מול המראה.

פעולת מריטת השיער, הגבות וכו', עשויה להתרחש גם במהלך פעילויות מהורהרות.

לבסוף, ייתכנו זמנים ביום בהם הסיכון לתלישת שיער גדול יותר, למשל בערב, במהלך הלילה, כשהאדם לבד, עייף או לפני ההירדמות.

הקשר רגשי

ההקשר הרגשי שיכול לעורר התנהגות של דמעות מאופיין ברגשות מטרידים כמו חרדה/מתח, שעמום, כעס ועצב. זה בדרך כלל קשור לתחושה של מתח גובר אצל האדם.

קריעה עשויה להביא לתחושת הקלה רגעית ממתח: חלק מהאנשים מדווחים על עקצוץ או גירוד בקרקפת שהוקל רק כתוצאה מהתנהגות הקריעה.

לבסוף, אנשים עם טריכוטילומניה מנסים שוב ושוב להפחית או להימנע ממריטת גבות, שיער או שיער בגלל אי ​​הנוחות הניכרת הקשורה להתנהגות כזו.

סגנונות של טריכוטילומניה

מחקרים אחרונים גם הבחינו בין סגנונות שונים של טריכוטילומניה, אשר עשויים להתאים לגורמים מעוררים שונים.

זוהו שני סגנונות של קריעה, אוטומטי ומודע.

קריעה אוטומטית

קריעה אוטומטית מבוצעת באופן לא מודע, לעתים קרובות ברגעי ישיבה.

זה לא הופך מודע עד שמבחינים בהשלכות (למשל ערימת שיער מכוסה).

קריעה מודעת

לעומת זאת, נדמה שקריעה מודעת היא תהליך בעל מטרות שונות, כמו ההנאה המופקת מהקריעה.

זה יכול לשמש להפחתת רגשות שליליים, להסרת שיער שנראה לא במקום או בעל מאפיינים מסוימים.

מחקרים מסוימים מראים לנו שקריעה מודעת עשויה להיות ניסיון לווסת רגשות או מחשבות שליליות.

בשל ההטרוגניות הרבה של מצב סימפטומטולוגי זה, יש לנקוט זהירות רבה בעת ביצוע האבחנה.

טריכוטילומניה ואבחון דיפרנציאלי

הפרעה אובססיבית-כפייתית

המאפיינים החוזרים של ההתנהגות והמיקום בתוך ה-DSM-5 עלולים להוביל לבלבול בין מצב זה לבין הפרעה טורדנית כפייתית.

עם זאת, הם שונים מאוד זה מזה מבחינה פנומנולוגית, בעיקר בגלל ההנאה שמקורה בהתנהגות הקורעת.

זה למעשה נעדר בטקסים כפייתיים.

גם בשל היעדרן של מחשבות חודרניות וגם בשל ריבוי ההתנהגות הטקסית, גם שונות מאוד זו מזו, שאנו יכולים למצוא בהפרעה טורדנית-קומפולסיבית.

הפרעה דיסמורפית (דיסמורפופוביה)

מאפיין נוסף שיש לקחת בחשבון הוא נוכחות של בושה וחוסר שביעות רצון מהמראה החיצוני.

זה עלול להוביל להפרעת דיסמורפיה, אשר, עם זאת, מובילה אדם למקד את תשומת הלב ואת הדמעה האפשרית רק בתיקון פגם אסתטי לכאורה.

הפרעת אישיות גבולית

לבסוף, חלקם מציעים קווי דמיון עם אותן הפרעות הכרוכות בוויסות רגשי והתנהגות פוגענית.

בהפרעה גבולית, למשל, התנהגויות דומעות או פגיעה עצמית עשויות לווסת את המצב הרגשי.

עם זאת, הם מכוונים במפורש לחוות כאב, בעוד שבטריכוטילומניה כוונה זו אינה קיימת.

עם זאת, ידוע שחולים עם טריכוטילומניה מדווחים לעיתים קרובות על ירידה בחרדה, מתח ושעמום לאחר פרקים של דמעות.

תפקידה של חוסר גמישות פסיכולוגית בטריכוטילומניה

גורם פסיכולוגי שעשוי לתווך את הקשר בין דמעות לרגשות נמצא במושג חוסר גמישות פסיכולוגית.

זה הומשג ב-ACT (טיפול בקבלה ומחויבות), המזהה קבוצה של אסטרטגיות מוכללות ובלתי מסתגלות לוויסות רגשות מטרידים ומחשבות לא רצויות.

מחקרים שונים מראים שחוסר גמישות פסיכולוגית משחק תפקיד בשליטה בהתנהגות לא מסתגלת המופעלת על ידי רגשות וקוגניציות שליליות.

הניסיון לשלוט בחוויות פנימיות מטרידות מקל על התנהגות דומעת.

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בטריכוטילומניה

המשגה זו של ההפרעה יכולה לחזק את האסטרטגיות הטיפוליות הזמינות לטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

עדויות אמפיריות כבר הוכיחו את היעילות הטובה של טכניקות מסוימות, כמו אימון להיפוך הרגלים והתערבויות לשליטה בגירוי.

אלה שימשו בהצלחה לניהול התנהגות חוזרת, יחד עם טכניקות קוגניטיביות לזיהוי מחשבות לא מתפקדות.

ההתערבויות הראו יעילות טובה מאוד בניהול התנהגות הקריעה ובלימוד התנהגויות חלופיות ומסתגלות יותר.

הם מקדמים מודעות למחשבות האוטומטיות שעלולות להקדים את הדמעות על מנת להתמודד בצורה נאותה עם המצב.

טיפול בהתנהגות דיאלקטית (DBT) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT)

אחוז מסוים מהמטופלים, למרות שלמדו אסטרטגיות ניהול התנהגותיות טובות, נותר מוטרד חלקית מהחוויות הרגשיות המעוררות את ההתנהגות הבעייתית.

במקרים אלו, טיפול בהתנהגות דיאלקטית (DBT) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT) באים לעזרתנו והראו יעילות מצוינת בלימוד אסטרטגיות ניהול רגשיות חדשות.

טיפול בהתנהגות דיאלקטית (DBT)

DBT מקל על מודעות לרגשות כמו כעס, שעמום ותסכול.

הוא מתייחס לאסטרטגיות ויסות רגשי לא מסתגלות המחזקות ושומרות על התנהגות דומעת.

זה עוזר להחליף אותם במיומנויות ויסות חדשות וסתגלניות יותר.

תרגילי מיינדפולנס מאמנים מודעות רגשית וקוגניטיבית ומפחיתים את רמת התגובתיות לרגשות מטרידים.

טיפול במחויבות קבלה (ACT)

ACT מניח שהתנהגות התמודדות מקורה ב'הימנעות חווייתית', כלומר חוסר הרצון לחוות מצבים רגשיים מסוימים.

באמצעות תרגילים חווייתיים ולימוד מיומנויות מיינדפולנס, ACT מדגישה את התפיסה שהבעיה אינה טמונה בדחף לקרוע את עצמו, אלא בתגובה לדחף וההתמודדות שהאדם נקלע אליו בחוויות הרגשיות המטרידות שלו.

גם בתוך הגישות הטיפוליות הקוגניטיביות-התנהגותיות, טכניקות ACT, יחד עם טכניקות DBT, יכולות להרחיב את ההיקף הטיפולי.

הם עוזרים למטופלים לפתח השקפה שונה על החוויות הפנימיות שלהם.

זה מפחית את הצורך להימנע מהם, מגמיש את המערכת ומכוון אותה לקראת קבלה, מיומנויות מיינדפולנס ופעולה מחויבת כלפי תחומי חיים תפקודיים.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

טריכוטילומניה, או ההרגל הכפייתי של תלישת שיער ושערות

דיסמורפוביה בגוף: תסמינים וטיפול בהפרעת דיסמורפיזם בגוף

פסיכוסומליזציה של אמונות: תסמונת עבודת השורש

רפואת ילדים / ARFID: ברירות מזון או הימנעות בילדים

הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD): סקירה כללית

טיקים וקללות? זו מחלה והיא נקראת קופרוליה

השתוקקות: רצון ודמיון

הפרעת אישיות פרנואידית: מסגרת כללית

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית: פסיכותרפיה, טיפול תרופתי

OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית) לעומת OCPD (הפרעת אישיות כפייתית): מה ההבדל?

מהי תסמונת לימה? מה מבדיל בינה לבין תסמונת שטוקהולם הידועה?

זיהוי הסימנים של קניות כפייתיות: בואו נדבר על אוניומניה

מהי הפרעה פסיכוטית?

מהי OCD (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית)?

תרופות אנטי פסיכוטיות: סקירה כללית, אינדיקציות לשימוש

משטרת מטרופולין משיקה קמפיין וידאו כדי להעלות את המודעות להתעללות במשפחה

משטרת מטרופולין משיקה קמפיין וידאו כדי להעלות את המודעות להתעללות במשפחה

יום האישה העולמי חייב להתמודד עם מציאות מטרידה כלשהי. קודם כל, התעללות מינית באזורי האוקיינוס ​​השקט

התעללות בילדים והתעללות: איך לאבחן, איך להתערב

התעללות בילדים: מה זה, איך לזהות את זה ואיך להתערב. סקירה כללית של התעללות בילדים

האם ילדכם סובל מאוטיזם? הסימנים הראשונים להבין אותו וכיצד להתמודד איתו

התעללות רגשית, הדלקת גז: מה זה ואיך לעצור את זה

הפרעת אישיות אובססיבית-קומפולסיבית: גורמים, תסמינים, אבחון, טיפול, תרופות

דיספוסופוביה או הפרעת אגרנות כפייתית

מקור:

IPSICO

אולי תרצה גם