Coccygodynia: הגדרה, סימפטומים, אבחון וטיפול

Coccygodynia הוא מצב רפואי המשפיע על האגן, במיוחד עצם הזנב, המאופיין בנוכחות של כאב (הנגרם לעתים קרובות על ידי דלקת) של אזור העצה.

זה עשוי להתרחש כתוצאה מטראומה או עשוי לנבוע מגורמים אחרים, כגון ליקויי יציבה או פגיעה בניידות של עצם הזנב.

הפרעה זו יכולה להשפיע על גברים ונשים כאחד, עם זאת, יש לה שכיחות גבוהה יותר בנשים, בעוד שגיל ההופעה הממוצע הוא בדרך כלל סביב 40 ​​שנה.

למרות שקוקסיגודיניה יכולה להיות מקור לאי נוחות וכאב בעוצמה משתנה, זה בדרך כלל מצב לא חמור שאינו מהווה סיכון מיוחד למטופל.

עם זאת, חשוב לשלול נוכחות של פתולוגיות קשורות אחרות.

בהתאם לגורם להפרעה ולאופי הכאב, ניתן לבחור בגישות טיפוליות שונות, אשר עשויות לכלול טיפול תרופתי למלחמה בדלקת, מניפולציות פיזיותרפיות לשליטה בכאב או ניתוח במקרים חמורים יותר.

מהי Coccygodynia?

Coccygodynia היא תסמונת המשפיעה על האגן והאזור העצבי, וכתוצאה מכך כאב כרוני חמור.

המילה, למעשה, מורכבת מבחינה אטימולוגית מקוקסיקס, כלומר העצם בסוף עמוד השדרה, ודיניה, כלומר כאב.

זוהי הפרעה נפוצה בקרב האוכלוסייה ועלולה להיות משבית למדי עבור הסובל ממנה. כאב מתמשך בעצם הזנב מונע מהמטופל לשבת או לעמוד לפרקי זמן ארוכים, מה שמגביל את רוב הפעילויות היומיומיות.

למרות שקוקסיגודיניה יכולה להשפיע על אנשים מכל הגילאים ומשני המינים, יש לה שכיחות גבוהה יותר בנשים ונוטה להתרחש בעיקר בבגרות.

הסיבות להפרעה הן רבות: הן עשויות להיות טראומטיות במהותן, עשויות להיות קשורות להפרעות פתולוגיות אחרות, או עשויות לנבוע מגורמים אחרים כגון מתח, חזרה על פעילויות ספורט ועבודה מסוימות, מצבי עודף משקל, או אפילו לידה.

אנטומיה של עצם הזנב

עצם הזנב היא עצם קטנה בצורת משולש בבסיס עצם העצה, כלומר העצם נושאת משקל האגן, ממש מעל השסע של הישבן; הוא מורכב מ-3 עד 5 יחידות חוליות שנקראות 'שקר' מכיוון שלמעט המקטע הראשון, אין להן את המאפיינים האופייניים של חוליות והן מתמזגות זו לזו.

ניתן לחלק את עצם הזנב לשישה מקטעים: הבסיס, הקודקוד, האזור הקדמי, האזור האחורי ושני האזורים הצדדיים.

לעצם זו צורה מקושתת מעט כלפי מטה, כאשר קודקוד הקודקוד הסופי מכוון לכיוון החלק הקדמי של הגוף, מזכיר שרטוט זנב שהיה כנראה קיים בשלבים אבולוציוניים מוקדמים יותר של האדם.

בסמוך לקודקוד עצם הזנב נמצא הסוגר האנאלי, בעוד שעל פני השטח הגבי נמצאים השתלים לשריר העכוז, הרצועה האנוקוקית ושריר הפבוקוצ'יגל.

מנקודת מבט אנטו-פונקציונלית, עצם הזנב תורם להגנה על תעלת השדרה המסתיימת בעמוד השדרה המותני.

בנוסף, היא תורמת לתמיכה במשקל הגוף ומאפשרת לנוח בישיבה.

לפעמים, עקב פגמים יציבה, פתולוגיות או גורמים פיזיולוגיים אחרים, עצם הזנב יכול לקבל תנוחה או נטייה לא נכונה, ולגרום לכאב ואי נוחות הן במנוחה והן בעת ​​ביצוע פעילויות מסוימות.

Coccygodynia, מה יכולים להיות הטריגרים?

כפי שהוזכר לעיל, coccygodynia נגרמת לעתים קרובות על ידי דלקת כרונית באזור coccygeal.

הגורמים המעוררים יכולים להיות מגוונים: ברוב המקרים, תאונות או אירועים טראומטיים הנגרמים כתוצאה מהשפעה של עצם הזנב עם משטחים קשים, או טראומה בעמוד השדרה ונפילות הם מקור המצב.

גורמי סיכון אחרים עשויים להיות עומס יתר באזור המותני, לידה, מצבי עודף משקל או בלאי הקשור לגיל.

כאשר לא ניתן לזהות סיבה נראית לעין, אנו מדברים על צורות אידיופטיות.

פעילויות ספורטיביות מסוימות, כגון ספורט מגע, החלקה, רכיבה על סוסים או סקי, מהוות סיכון גבוה לפציעה של עצם הזנב: למרות שלעיתים קרובות מדובר בחבלות פשוטות, טראומה אלימה עלולה לגרום גם לשברים ונקעים (כלומר תזוזה של עצם הזנב מהעצם שלו). עמדה אנטומית מקורית).

במקרים אלו, חוסר היציבות של המפרק עקב תנועתיות יתר של עצמות הזנב עלול לעורר תהליך דלקתי המהווה את הגורם העיקרי לכאב ולניוון של הרקמות שמסביב האופייניות לקוקסיגודיניה.

Coccygodynia עשויה להתרחש גם כתוצאה ממאמץ חוזר הכרוך בניידות גבוהה של אזור העצה-העצם, או כתוצאה מיציבה לקויה בזמן נהיגה או עבודה: חיכוך מתמשך ולחץ מתמשך על החוליות התחתונות של עמוד השדרה עלולים לגרום למיקרוטראומה בעמוד השדרה. מבנים מסביב.

בדיוק מהסיבה הזו, חולים שמנים עלולים לחוות תת-לוקסציה אחורית של עצם הזנב, מכיוון שהמשקל הרב מפעיל לחץ תוך-אגני גדול יותר.

סיבה מרכזית נוספת להופעת coccygodynia היא ניוון רקמות וסחוס עקב הזדקנות.

הריון יכול להיחשב גם כגורם סיכון, שכן במהלך השליש השלישי מתרחשת כיפוף יתר של עצם הזנב כדי להקל על הלידה, מה שעלול להוביל לעקירה של המפרק.

לעתים רחוקות יותר, קוקסיגודיניה עשויה להיות קשורה להתרחשות של גידולים, אוסטרוסרקומות, ציסטות פילונידיות, דחיסת שורש עצב או זיהומים.

מהם התסמינים העיקריים?

Coccygodynia הוא מצב המאופיין בעיקר על ידי כאב מקומי או צריבה בבסיס הגב, שבו נמצא עצם הזנב.

הכאב יכול להשתנות ממטופל למטופל ונוטה להחמיר עם הזמן; במקרים חמורים, זה יכול להיות כה אינטנסיבי עד שהוא פוגע בביצועים של פעילויות יומיומיות רבות, כגון נהיגה, ישיבה או התכופפות.

אי הנוחות נוטה להחמיר במיוחד כאשר המטופל עובר מישיבה לעמידה, או כאשר הוא נוטל תנוחות שמפעילות לחץ רב יותר על אזור הקודש.

חולים עם coccygodynia עשויים להופיע גם עם תסמינים כגון:

  • כאבי גב וצריבה באזור המותני;
  • כאבים ברגליים, בישבן או בירכיים;
  • עצירות וכאבים לפני או במהלך הפינוי;
  • אי נוחות במעיים או כאבי בטן;
  • כאב במהלך האקט המיני, אם כי לעתים רחוקות יותר;
  • דיסמנוריאה אצל נשים, כלומר מחזור כואב במיוחד;
  • במקרה של פציעות ממקור טראומטי, המטומה וחבורות עלולות להתרחש;

אִבחוּן

ככלל, די בבדיקה אובייקטיבית מדוקדקת של הרופא כדי לאבחן coccygodynia: הוא יעריך את התסמינים המדווחים על ידי המטופל, יאסוף היסטוריה אישית ומשפחתית מעמיקה ולבסוף יבצע בדיקה יסודית של אזור הגב התחתון.

באמצעות מישוש, ניתן יהיה לשלול באופן ראשוני נוכחות של מסות חריגות, מורסות וזיהומים: כפי שהוזכר לעיל, coccygodynia אינו מצב חמור במיוחד, אך עשוי להיות סימפטום של פתולוגיות אחרות הדורשות טיפול מיידי.

כדי למסגר טוב יותר את המקרה הנבדק, על המטופל לבצע צילום רנטגן או MRI הן בישיבה והן בעמידה: השוואת התמונות מאפשרת לקבוע ניידות מוגזמת או חריגה של מפרק העצה-קוציגאלי, שהוא עצמו די קשיח, ומאפשר לזהות נוכחות של שברים ונגעים בעצמות.

טיפול וטיפול

הטיפול בקוקסיגודיניה יכול להשתנות מאוד ממקרה למקרה, בהתאם לגורמים הבסיסיים להפרעה והיקף התסמינים המדווחים.

ברוב המקרים, מחלה זו מגיבה היטב לטיפול תרופתי ממוקד המבוסס על:

  • תרופות משככות כאבים להפחתת כאב כגון אקמול וטרמדול, או מריחה על העור של קרמים ומשחות ספציפיות;
  • תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAID) המסייעות בהפחתת דלקת ובעלות תכונות משככות כאבים טובות. התרופות הנפוצות ביותר כוללות איבופרופן ונפרוקסן;
  • תרופות להרפיית שרירים להקלה על התכווצות השרירים. דוגמה תהיה thiocolchicoside;

במקרים המאופיינים בסימפטומים עזים יותר, ניתן לבחור בטיפול בזריקות קורטיקוסטרואידים כגון מתילפרדניזולון או טריאמצינולון יחד עם חומרי הרדמה מקומיים.

עם גישת טיפול זו, הסימפטומים בדרך כלל חולפים תוך מספר שבועות.

במקרים רבים, עשוי להיות שימושי לשלב טיפולים תרופתיים עם טיפול משלים הכולל תקופה של מנוחה וטכניקות מניפולציה של עמוד השדרה המשמשות בפיזיותרפיה, אוסטאופתיה וכירופרקטיקה.

בנוסף, שימוש בכריות מיוחדות ובמושבים מעוצבים כהלכה להורדת הלחץ על עצם הזנב יכול לסייע בהקלה על כאבים בעת ביצוע פעילויות מסוימות.

במקרים חמורים יותר, כאשר הגישה השמרנית אינה מניבה תוצאות משביעות רצון, ייתכן שיהיה צורך להתערב בפעולה כירורגית כדי לפתור את ההפרעה: כריתת coccygectomy מורכבת מהסרה מלאה או חלקית של חוליות עצם הזנב; על מנת לשמר את כל הפונקציונליות, השרירים, הגידים והרצועות המחוברים למקטע העצם שהוסר מחוברים מחדש לשאר חלקי האגן.

כריתת כף רגל עשויה לדרוש זמן החלמה ארוך למדי שיכול לנוע בין מספר שבועות למספר חודשים.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

Coccygodynia: תסמינים, אבחון וטיפול

Ankylosing Spondylitis, מה הם התסמינים?

כאב כרוני ופסיכותרפיה: מודל ה-ACT הוא היעיל ביותר

לומבגו: מה זה ואיך לטפל בזה

כאבי גב: החשיבות של שיקום יציבה

היצרות צוואר הרחם: תסמינים, גורמים, אבחון וטיפול

טיפול בכאב לכאבי גב: איך זה עובד

Immobilization עמוד השדרה לפני בית החולים בפציעות חודרות: כן או לא? מה מחקרים אומרים?

פציעות בעמוד השדרה, שווי סיכת הסלע / סיכת סלע לוח מקסימלית

אימוביליזציה של עמוד השדרה באמצעות לוח עמוד השדרה: מטרות, אינדיקציות ומגבלות שימוש

מָקוֹר

פייג'ין ביאנצ'

אולי תרצה גם