פסאודו חסימת מעיים כרונית (CIPO) או חסימת מעיים ילדים (PIPO)

חסימת פסאודו-מעיים כרונית (CIPO) היא מחלה נדירה. זה כרוך בפעילות מוטורית של המעי ומאופיין במעבר מעי מואט ויכולת מופחתת להעביר מזון דרך המעי

חסימת פסאודו-מעיים כרונית (CIPO) היא מחלה נדירה

זה יכול להשפיע על מבוגרים וילדים, המאופיינת בהפרעה חמורה בתנועתיות המעי עם שינוי ביכולת ההנעה של המעי, כלומר תנועות שרירי המעי המניעות את תוכן המעי והגז קדימה (פריסטלטיקה).

על פי ההנחיות הבינלאומיות העדכניות ביותר, שנערכו ב-2018 על ידי האגודה האירופית לגסטרואנטרולוגיה ילדים, הפטולוגיה ותזונה (ESPGHAN), ראוי להבחין בין הצורות שמתחילות בגיל הילדים כפסאודו-חסימת מעיים של ילדים (PIPO).

כלולים בהגדרה של חסימת מעיים כרונית (POIC) או חסימת מעיים ילדים (PIPO) הם קבוצה של מצבים בעלי ביטוי משתנה, שבהם מערכת העיכול אינה מסוגלת לקדם את תוכנה, וכתוצאה מכך תסמינים של חסימת מעיים, אפילו ב היעדר חסימה מכנית אמיתית.

התוצאה היא חוסר יכולת חלקית או מוחלטת להאכיל דרך הפה.

מחלות נדירות? למידע נוסף בקר בדוכן UNIAMO - הפדרציה האיטלקית למחלות נדירות בכתובת תערוכת חירום

הסיבה לחסימת פסאודו-מעיים ילדים אינה ידועה

יש צורות הנובעות ממחלות של שרירי המעי או העצבים (מיופתיות או נוירופתיות או מחלות מיטוכונדריות).

לעיתים המחלה מתרחשת כתוצאה מהפרעות מטבוליות, אנדוקריניות, ראומטולוגיות, שריריות או נוירולוגיות.

קיים שינוי במבנים הנוירו-שריריים של המעי, המהווה את הבסיס לשינויים בתנועה, עד וכולל היעדר מוחלט של פריסטלטיקה.

המחלה יכולה להיות מוכללת, כלומר מערבת את כל מערכת העיכול, או מקומית, עם מעורבות של המעי הדק ברוב המקרים.

לפעמים גם השרירים של איברים פנימיים אחרים, כמו שלפוחית ​​השתן, מושפעים.

חסימת מעיים פסאודו-מעיים מתבטאת בתסמיני מעיים חסימתיים, גם בהיעדר חסימה מכנית אמיתית

תסמינים נפוצים הם:

  • נפיחות בבטן והתנפחות;
  • הֲקָאָה;
  • עצירות;
  • חוסר סובלנות להאכלה;
  • פיגור בגדילה.

למעשה, בנוסף לתנועתיות, לעיתים קרובות תפקוד מערכת העיכול נפגע, עם יכולת מופחתת לספוג את המזונות השונים שאנו אוכלים.

במקרה של מעורבות שלפוחית ​​השתן, ישנם סימפטומים של אצירת שתן, עם קושי או חוסר יכולת להטיל שתן.

מחלות נדירות? למידע נוסף, בקר בדוכן UNIAMO - הפדרציה האיטלקית למחלות נדירות בתערוכת חירום

האבחנה של חסימת פסאודו-מעיים בילדים, על פי ההנחיות הבינלאומיות העדכניות, מבוססת על נוכחותם של לפחות שניים מהקריטריונים האבחוניים הבאים:

  • פגיעה במערכת העצבית-שרירית של המעי הדק, מתועדת על ידי מנומטריה, סינטיגרפיה של המעי או בדיקה היסטולוגית;
  • הרחבה חוזרת או מתמשכת של לולאות של המעי הדק עם נוכחות ברדיוגרפיה של רמות הידרו-אוויריות (סימן אופייני לחסימת מעיים);
  • נוכחות של הפרעות גנטיות או מטבוליות עם קשר מבוסס עם חסימה פסאודו-מעיים ילדים;
  • חוסר יכולת לשמור על מצב תזונתי נאות וצמיחה משביעת רצון עם תזונה דרך הפה, עם צורך להיעזר בתזונה מלאכותית אנטרלית או פרנטרלית.

בדיקות מסוימות מאפשרות לאשר את האבחנה של פסאודו-חסימת מעיים כרונית (CIPO) או חסימת מעיים לילדים (PIPO):

  • צילום רנטגן בטן רגיל: מאפשר זיהוי של סימנים אופייניים לחסימת מעיים, כגון לולאות מורחבות ומפלסי מים;
  • רדיוגרפיה בטן מוגברת בניגודיות, או מעבר מערכת העיכול: עם שימוש באמצעי ניגוד, מאפשר לנו לשלול נוכחות של חוסר תנועה במעיים או חסימות מכניות אחרות;
  • סינטיגרפיה של מעבר מערכת העיכול: מאפשרת הערכת זמני מעבר וריקון של דרכי העיכול השונות, המואטות בדרך כלל ב-Pediatric Intestinal Pseudo-Obstruction;
  • מנומטריה: מאפשרת למדוד את יכולת ההתכווצות של המעי, מספקת אינדיקציות לחוזק (קיבולת השרירים) ולקואורדינציה (היכולת הנוירונית) של הגלים הפריסטלטיים; בחשד לחסימת מעיים ילדים, המחקר של המעי הדק (מנומטריה אנתרו-תריסריון) ממלא תפקיד אבחוני ופרוגנוסטי מכריע, עם זאת, מומלץ לחקור גם את שאר דרכי המעי (וושט, מעי גס, אזור פי הטבעת);
  • ביופסיית מעיים בעובי מלא: ניתוח היסטולוגי של דופן המעי מאפשר להדגיש כל הפרעות מבניות, שריריות או עצביות; ניתן לקחת ביופסיה למטרות אבחון או לנתח דגימה ניתוחית לאחר ניתוח (כגון כריתת מעי או הנחת אוסטאיה);
  • אולטרסאונד של הכליות ודרכי השתן: מאפשר הערכה של מעורבות אפשרית של דרכי השתן;
  • טומוגרפיה ממוחשבת (CT) והדמיית תהודה מגנטית (MRI): מאפשרים מחקר מפורט יותר של מבנים אנטומיים, ובאמצעות חומר ניגוד, מאפשרים הערכת התקדמות תוכן המעי ונוכחות אפשרית של חסימות מכניות;
  • בדיקות דם: אין בדיקות מעבדה אבחנתיות לחסימת פסאודו-מעיים בילדים; בצורות הנגרמות על ידי מחלות אחרות, ניתן לזהות חריגות ספציפיות;
  • ניתוח גנטי: ישנן מעט מאוד צורות של פסאודו-חסימת מעיים ילדים הקשורים למוטציות גנטיות ידועות, אולם יש לשקול ייעוץ גנטי וניתוח מולקולרי אפשרי בחולים עם אנומליות מולדות אחרות או צורות שעשויות להיות חלק מתסמונת;
  • אנדוסקופיה עיכול: מאפשרת להבדיל בין חסימת פסאודו-מעיים לילדים לבין מחלות אחרות שעלולות לבוא לידי ביטוי בתסמינים דומים (למשל גורמים אחרים לחוסר ספיגה או חסימה מכנית).

בניהול הטיפולי של פסאודו-חסימת מעיים בילדים מעורבים מומחים רבים בצוות רב תחומי, לרבות רופאי ילדים, גסטרואנטרולוגים בעלי מומחיות בתנועתיות מערכת העיכול, מנתחי עיכול, אורולוגים, מומחים למחלות מטבוליות וגנטיות, תזונאים ופסיכולוגים.

המטרות העיקריות הן טיפול בתסמינים חסימתיים ושמירה על מצב תזונתי וגדילה טובים.

לתזונה אנטרלית (מעיים) ופרטראלית (תוך ורידי) תפקיד מפתח בניהול המחלה.

אין תרופות ספציפיות לטיפול בחסימת פסאודו-מעיים בילדים, אולם ניתן להשתמש בטיפולים מסוימים כדי להקל על הסימפטומים ולנהל סיבוכים, כגון פרוקינטיקה (המעודדת יציאות), תרופות נוגדות הקאות (המפחיתות בחילות והקאות) ואנטיביוטיקה (אשר לעכב את הצמיחה של חיידקי מעיים).

בריאות ילדים: למד עוד על רפואת ילדים על ידי ביקור במנף באקספו חירום

לניתוח יש תפקיד מכריע בטיפול בחולים עם פסאודו-חסימת מעיים בילדים

  • סטרואיות עיכול (למשל גסטרוסטומיה, דיג'ונוסטומיה, אילאוסטומיה, קולוסטומיה) מספקות גישה ישירה למערכת העיכול הפגועה.
  • הם יכולים לשמש עבור תזונה אנטרלית או מתן תרופה ומייצגים בו זמנית מסלול של דקומפרסיה מתוכן מערכת העיכול.
  • השתלת מעיים מהווה עד כה את הטיפול הסופי היחיד לחסימת פסאודו-מעיים בילדים.

עם זאת, לאור הסיכון הגבוה לסיבוכים וכישלון ההשתלות, אסטרטגיה זו שמורה לחולים עם מחלה קשה, אי ספיקת מעיים וסיבוכים חמורים כתוצאה מתזונה פרנטרלית ממושכת.

חסימת פסאודו-מעיים ילדים היא מחלה מורכבת, הדורשת טיפול פרטני בהתאם לצרכיו של כל חולה.

נדרש צוות רב תחומי ומתמחה במיוחד, לאור המורכבות של שיטות האבחון ותוכניות הטיפול.

שיתוף הניסיון והמומחיות בין מומחים לאומיים ובינלאומיים הוא הבסיס לשיפור הטיפול הקליני היומיומי ופרספקטיבות מחקר עתידיות.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

חסימת מעיים: הצורות השכיחות ביותר בגיל הילדים

וולוולוס במעיים אצל מבוגרים וילדים: טיפול לאחר, תזונה

אנדוסקופית קפסולה: מה זה ואיך זה מבוצע

אוטם מעיים: הישרדות, בדיקות, טיפול, טיפול לאחר

איסכמיה במעיים: הישרדות, בדיקות, טיפול, טיפול לאחר

כיב פפטי, הנגרם לרוב על ידי הליקובקטר פילורי

כיב פפטי: ההבדלים בין כיב קיבה לכיב תריסריון

וירוס מעיים: מה לאכול וכיצד לטפל בדלקת קיבה

התאמן עם בובת ראווה שמקיאה סליים ירוק!

תמרון חסימה של ילדים בדרכי הנשימה במקרה של הקאות או נוזלים: כן או לא?

גסטרואנטריטיס: מה זה וכיצד נדבקים בזיהום רוטה?

זיהוי הסוגים השונים של הקאות לפי צבע

שיעור המוות בניתוחי מעיים 'גבוה מהצפוי'

הקאות דם: דימום של מערכת העיכול העליונה

תסמונת המעי הרגיז (IBS): מצב שפיר לשמירה

קוליטיס ותסמונת המעי הרגיז: מה ההבדל וכיצד להבחין ביניהם?

תסמונת המעי הרגיז: התסמינים שהיא יכולה להתבטא איתם

צואה וחסימת מעיים: מתי להתקשר לרופא

חסימת מעיים: מה זה הקאות צואה?

מיקרוביוטה, תפקידו של 'השער' המגן על המוח מפני דלקת מעיים שהתגלתה

פוליפים במעי: אבחנה וסוגים

מָקוֹר

ישו התינוק

אולי תרצה גם