זיהומים: סיכון בילדים אונקוהמטולוגיים. מהי נויטרופניה?

ילדים אונקוהמטולוגיים וזיהומים: בחולים ילדים עם מחלות אונקוהמטולוגיות ההגנה החיסונית נפגעת, ובכך מגבירה את הסיכון לזיהומים

ילדים וצעירים עם מחלה אונקו-המטולוגית סובלים לעתים קרובות מתפקוד מופחת של מערכת החיסון

בגלל שבריריות זו, הם נמצאים בסיכון גבוה יותר להידבק בזיהום.

מצב חוסר אימונולוגי זה נגרם על ידי המחלה עצמה וכן על ידי הטיפולים הכימו-אימוניים-קרינתיים המשמשים לטיפול.

בחולים מסוג זה, זיהומים מהווים סכנה קטלנית ולכן יש לנסות למנוע אותם בצורה הטובה ביותר.

תאי דם לבנים הם קו ההגנה הראשון של הגוף מפני חיידקים, וירוסים ופטריות. ישנם מספר תתי סוגים, שבהם נויטרופילים ולימפוציטים הם ללא ספק החשובים ביותר.

לימפוציטים אחראים בעיקר על ההגנה מפני וירוסים ופטריות.

אם מספרם מופחת (לימפפניה), הסיכון לזיהום ויראלי ופטרייתי או להפעלה מחדש עולה, כגון על ידי:

  • נגיפי נשימה מסוג שפעת;
  • Cytomegalovirus (CMV);
  • וירוס אפשטיין-בר (EBV);
  • וירוס הרפס סוג 6 (HHV6).

הסיכון גבוה משמעותית בחולים עם מחלה המטולוגית או שעברו השתלת מח עצם.

נויטרופילים, לעומת זאת, הם תאי דם לבנים הפעילים במיוחד נגד זיהומים חיידקיים.

הפחתה שלהם לערכים מתחת ל-500 תאים/µL (נויטרופניה) חושפת אותם לסיכון זיהומי, שעלול להתבטא בתמונות קליניות הנעות בין קל לחמור מאוד (הלם ספטי).

זיהומים פטרייתיים (בדרך כלל קנדידה ואספרגילוס), לעומת זאת, נראים לעתים קרובות יותר אצל נבדקים שחווים תקופות ממושכות של לימפפניה ונויטרופניה.

עם זאת, יש להדגיש כי ברוב המקרים של נויטרופניה חום לא ניתן לבודד את הנבט האחראי.

הופעת חום בזמן נויטרופניה היא תופעה שכיחה מאוד, המופיעה אצל כשליש מהחולים.

חום מוגדר כ:

  • המופע הבודד של טמפרטורה ביתית גדולה או שווה ל-38.3 מעלות צלזיוס;
  • טמפרטורה גדולה או שווה ל-38 מעלות צלזיוס הנמשכת יותר משעה אחת או מזוהה לפחות פעמיים בפרק זמן של 12 שעות.

מצב זה נחשב כמצב חירום רפואי של ממש בילדים וצעירים אונקוהמטולוגיים מכיוון שיש לראות בו, עד שיוכח אחרת, כסימן לזיהום.

בהתחשב בתגובתיות המופחתת של מערכת החיסון, סימפטומים אופייניים אחרים של זיהום עשויים להיעדר וחום עשוי להיות פעמון האזעקה היחיד.

יתרה מכך, בשל היעדר מנגנוני הגנה יעילים, חיידקים הנחשבים בלתי מזיקים/לא אגרסיביים אצל אנשים בעלי יכולת חיסונית בחולה הנויטרופני עלולים להוביל אפילו לזיהומים חמורים.

ישנם גורמים נוספים התורמים להגברת הרגישות לזיהום בחולים אונקוהמטולוגיים, כאשר החשובים שבהם הם הפרעה במחסומי העור והרירית (פה, מערכת העיכול וכו') וטרנסלוקציה של חיידקים במערכת העיכול.

הפרעה של מחסומים טבעיים, כגון עור וקרום רירי, שניזוקו ונעשו שבריריים על ידי טיפולי כימותרפיה או הקרנות, חדירת גידולים או ניתוח, יוצרת שער פוטנציאלי למיקרואורגניזמים פתוגניים.

פרוצדורות פולשניות הנדרשות למטרות אבחון וטיפול (החדרת צנתר ורידי מרכזי או צינוריות מחט, שאיבת מח עצם, דקירות מותניות, ביופסיות וכו') יכולים אף הם לעודד חיידקים לחדור לגוף.

גורם סיכון נוסף שיש לקחת בחשבון הוא תת תזונה: ניסיון לשמור על מצב תזונתי הולם בחולים העוברים טיפול בסרטן צריך להיחשב יעד מועדף לתוצאה טובה.

במקרה של הופעת חום, במיוחד בזמן נויטרופניה, תמיד רצוי לפנות לאונקוהמטולוג, במיוחד אם עליית הטמפרטורה קשורה לאחד מהתסמינים הבאים.

  • עייפות או חולשה מוגזמת;
  • כאב שרירים;
  • שיעול ו/או קשיי נשימה;
  • אדמומיות חמה או נפיחות (נפיחות) של העור;
  • כאבי בטן, שלשולים, הקאה;
  • אפטות וכיב של חלל הפה (רירית);
  • בלבול או חוסר התמצאות.

הרופא יסכים על הדחיפות שבה יש לפנות את המטופל לבדיקה בבית החולים.

במקביל להערכה הקלינית, בדרך כלל יבוצעו הדברים הבאים בילדים אונקוהמטולוגיים

  • בקרת בדיקות המטוכימיות;
  • בדיקות מיקרוביולוגיות בדם (נלקחו מ צנתר ורידי מרכזי ווריד היקפי) ועל כל חומר אחר שנלקח מהמקום בו יש חשד לזיהום (שתן, צואה, CSF, ליחה או ליחה, הפרשות מנגעי עור וכו');
  • צילום חזה, במיוחד אם קיימים תסמינים נשימתיים. במקרים נבחרים מבוצעת גם סריקת טומוגרפיה ממוחשבת (CT) של בית החזה;
  • אקו בטן, אם קיימים גם תסמינים במערכת העיכול;
  • אקו לב, אם קיימים סימנים של חוסר יציבות המודינמית או אם יש חשד לזיהום בצנתר ורידי מרכזי.

טיפול בחום בזמן נויטרופניה מבוסס על ההנחה שזה סימן לזיהום מתמשך

מכיוון שלא ניתן לבודד באופן מיידי ולא תמיד את האורגניזם הגורם, הטיפול כרוך בשימוש בתרופות נוגדות זיהומים רחבות טווח הניתנות לוריד על מנת לפעול על המגוון הרחב ביותר האפשרי של גורמי זיהומים.

הטיפול נמשך בדרך כלל עד לעליית שוב ערכי נויטרופילים ועד לפחות 24 שעות לאחר היעלמות החום.

ניתן לשנות את מועד הטיפול במועד מאוחר יותר וניתן להשתמש בבדיקות מיקרוביולוגיות כדי לבודד חיידק ספציפי או כאשר החום נמשך למרות ערכת הטיפול.

אם, לעומת זאת, חום אינו קשור לתסמיני אזהרה קליניים או שהמטופל אינו נויטרופני, הגישה הטיפולית עשויה להיות פחות 'אגרסיבית' ולהתבסס על טיפול פומי והסתכלות קפדנית בבית.

אין כיום מחקרים שהוכיחו את יעילותם של טיפולים אנטיביוטיים מונעים בחולים אונקוהמטולוגיים, למעט טיפול מונע עם sulfamethoxazole+trimethoprim (BACTRIM®).

זה האחרון מונע זיהום ריאתי אופורטוניסטי על ידי Pneumocystis jirovecii והוא מיועד למשך טיפול כימותרפי או הקרנות.

לעומת זאת, טיפול מונע נגד פטריות הוכח כיעיל למטופלים אשר, כאמור, חווים תקופות ממושכות של לימפה/נויטרופניה.

במהלך נויטרופניה, עשויה להיות קשורה לגורם גדילה גרנולוציטים (G-CSF), תרופה שאינה מפחיתה את השכיחות של סיבוכים זיהומיים, אך מקדמת עלייה מהירה יותר בערכי נויטרופילים.

תרופה זו ניתנת לווריד או תת עורית באמצעות מכשיר שניתן להשתמש בו גם באופן עצמאי בבית.

האמצעים היעילים ביותר למניעת הידבקות נותרו אלה הקשורים להיגיינה קפדנית של המטופל, המטפלים והסביבה.

אמצעים כאלה כוללים:

  • שטיפת ידיים תכופה (עם ג'לים לחיטוי או, אם מלוכלכים בעליל, עם מים וסבון למשך 15 שניות לפחות
  • היגיינה אישית ופה קפדנית, יומיומית;
  • הימנעות ממקומות צפופים וסגורים;
  • הימנעות ממגע ישיר עם אנשים עם תסמיני הצטננות או שפעת;
  • הימנעות ממזון גולמי, לא מפוסטר, לא שטוף היטב ומקולף או משומר בצורה לא מספקת;
  • הימנעות ממגע קרוב ומתמשך עם בעלי חיים, ביתיים או אחרים;
  • ההלבשה השבועית של נקודת החדרת הצנתר הוורידי המרכזי (מתבצעת בסטריליות על ידי צוות סיעודי מנוסה);
  • דחיית כל טיפולי שיניים אלקטיביים;
  • חיסון של אנשים החיים במגע הדוק עם החולה (במיוחד נגד שפעת ואנטי-COVID).

סיבוכים זיהומיים בילדים וצעירים עם ניאופלזיה הם ללא ספק אחד המשתנים השכיחים והמדאיגים ביותר באונקוהמטולוגיה של ילדים.

זמינותן של תרופות אנטי-זיהומיות יעילות יותר ויותר ואפשרות ביצוע אבחון ממוקד ומוקדם מבטיחות, ברוב המקרים, יישום טיפול יעיל ונחרץ, המאפשר המשך הטיפולים הדרושים לטיפול במחלה הבסיסית. זְמַן.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

סרטן השד: לכל אישה ולכל גיל, המניעה הנכונה

אבחון סרטן הלבלב: בדיקות שיש לבצע

סרטן בלוטת התריס: סוגים, תסמינים, אבחון

סרטן השד: כלים לאבחון מוקדם

סרטן הלבלב: מהם התסמינים האופייניים?

סוכרת הריונית, מה זה ואיך להתמודד עם זה

סרטן הלבלב, גישה פרמקולוגית חדשה להפחתת התקדמותו

מהי דלקת לבלב ומהם התסמינים?

אבנים בכליות: מה הן, איך לטפל בהן

אולטרסאונד טרנס -ווגינאלי: איך זה עובד ולמה זה חשוב

בדיקת פאפ או מריחת פאפ: מה זה ומתי לעשות זאת

ממוגרפיה: בחינת "מצילת חיים": מה זה?

סרטן השד: אונקופלסטיקה וטכניקות כירורגיות חדשות

סרטן גינקולוגי: מה לדעת כדי למנוע אותם

סרטן השחלות: תסמינים, גורמים וטיפול

מהי ממוגרפיה דיגיטלית ואיזה יתרונות יש לה

מהם גורמי הסיכון לסרטן השד?

לנשים מסרטן השד "לא ניתנו עצות פוריות"

סרטן השד: כל מה שאתה צריך לדעת

מהי ביופסיית מחט השד?

ביופסיית פיוז'ן ערמונית: כיצד מתבצעת הבדיקה

ביופסיה של עמוד השדרה: מה זה, איך זה מבוצע ואילו סיכונים זה מציג

ביופסיה מונחית הד ו-CT: מה זה ומתי יש צורך

מהי שאיבת מחט (או ביופסיית מחט או ביופסיה)?

מהו Echocolordoppler של הגזעים העל-אאורטליים (Carotids)?

מה זה מקליט הלופ? גילוי טלמטריה ביתית

הדמיה אבחנתית באונקולוגיה

מהי ביופסיה של המוח?

מהי ביופסיית כבד ומתי היא מבוצעת?

אולטרסאונד בטן: כיצד הוא מתבצע ולמה הוא משמש

מהי פלואורנגיוגרפיה ברשתית ומהם הסיכונים?

אקודופלר: מה זה ומתי לבצע אותו

ביופסיה: מה זה ומתי היא מבוצעת

אונקולוגיה ומלחמה בגידולים: טיפול אדג'ובנטי

מָקוֹר

ישו התינוק

אולי תרצה גם