וירוס הפפילומה (HPV): תסמינים, גורמים, אבחון וטיפול

זיהום בנגיף הפפילומה האנושי (HPV) נפוץ ביותר בקרב האוכלוסייה ומועבר בעיקר מינית

ברוב המקרים היא חולפת וללא תסמינים גלויים, אך במקרים מסוימים היא יכולה להופיע דרך נגעים שפירים של העור והריריות (כגון יבלות, יבלות או פפילומות).

במקרים נדירים יותר, כאשר המערכת החיסונית אינה מסוגלת למגר במהירות את הנגיף, פפילומה יכולה לגרום לשינויים תאים טרום סרטניים (דיספלסיה) אשר, אם לא מטופלים כראוי, עלולות להתפתח לסרטן צוואר הרחם.

זיהום ב- HPV נחשב לגורם הסיכון החשוב ביותר להופעת ניאופלזמה זו, עבור נשים השני בשכיחותו לאחר סרטן השד.

בשלבים המוקדמים, סרטן צוואר הרחם גורם לרוב ללא סימנים או תסמינים.

עם זאת, הפתולוגיה מאופיינת באבולוציה איטית, מה שהופך אותה לניתנת לטיפול אם מאובחנת בזמן.

לכן ברור שיש חשיבות עקרונית לעבור ביקורים גינקולוגיים ובדיקות סקר קבועות (כגון בדיקת Pap ובדיקת HPV), שימושיות לזיהוי נגעים טרום סרטניים הקשורים לזיהום בנגיף הפפילומה ולהתערב לפני שהם מתפתחים לקרצינומה.

HPV Papilloma Virus: הזנים השונים

ישנם למעלה מ-100 זנים של HPV ולא לכולם יש פוטנציאל אונקוגני.

סרוטיפים מסוימים (מה שנקרא בסיכון נמוך) אחראים רק להופעת נגעים שפירים של העור והריריות, בעוד שחלק מהזנים, הנקראים בסיכון גבוה, מסוגלים לדיספלזיה כללית, שבתורה, אם לא מטופלים, עלולים להתפתח הלאה לגידול.

מתוך 12 הזנים שסווגו כבעלי סיכון גבוה, שניים (HPV 16 ו-18) הוכיחו שהם האדריכלים העיקריים של התפתחות הגידול של הזיהום, בעוד שבין הזנים בסיכון נמוך, שבדרך כלל יוצרים נגעים באברי המין עם סיכון נמוך יותר לממאיר. טרנספורמציה, הסרוטיפים 6 ו-11 בלבד אחראים לכ-90% מהיבלות באברי המין.

ככל שהדבר נוגע להתפשטות הזיהום ב-HPV, כאמור, היא באמת רחבה מאוד: ההערכה היא שכ-80% מהנשים הפעילות מינית נדבקות בזיהום לפחות פעם אחת בחייהן - נתון רלוונטי עוד יותר בין לבין. גילאי 25 ו-35 - וכ-50% באים במגע עם סרוטיפ "בסיכון גבוה".

ספציפית, מה זה אומר להידבק בנגיף הפפילומה?

ברוב המקרים, הזיהום יכול ליצור נגעים או ביטויים אחרים שאינם נראים לעין אך חולפים שנשארים למשך מספר חודשים ולאחר מכן נעלמים באופן ספונטני מבלי לגרום לבעיות.

לעתים נדירות יותר, לצורות מסוימות של זיהום, לעומת זאת, יש ביטויים בלתי נראים וחולפים, אך אם הם מתמשכים ולא מטופלים, הם למעשה יכולים להיות כרוכים בסיכון - בכל מקרה באחוז קטן ולאורך תקופה די ארוכה - של התפתחות לשלב הגידול.

נגיפי פפילומה וגידולים

זו הסיבה מדוע נשים רבות נדבקות בנגיף הפפילומה, בעוד שרק מעטות מפתחות גידולים.

יתר על כן, חשוב להדגיש שזיהוי זנים בסיכון גבוה אינו מרמז בהכרח על התרחשות עתידית של סרטן צוואר הרחם.

ברוב המקרים, למעשה, מדובר בזיהום חולף שנמשך מספר חודשים וחולף באופן ספונטני ללא סיבוכים: כ-90% מהנשים שאובחנו עם HPV בסיכון גבוה כבר שליליות תוך שנה.

כ-1% מהנשים החיוביות ל-HPV בסיכון אונקוגני גבוה מפתחות סרטן צוואר הרחם; מרגע ההידבקות ועד להופעת ניאופלזיה צווארית ישנה תקופת חביון של מספר שנים, הניתנת לכימות בעוד עשור לפחות.

במהלך תקופה זו, האישה בדרך כלל אינה מדווחת על תסמינים מסוימים, וזו הסיבה שזיהוי של הזיהום המוקדם תחילה, ולאחר מכן של הנגעים הטרום סרטניים, באמצעות בדיקת פאפ ובדיקת HPV DNA, מאפשר לרופאים להתערב לפני התרחשות הסרטן .

תסמיני HPV

התסמינים משתנים בהתאם למין.

אצל גברים, הזיהום נשאר לעיתים קרובות א-סימפטומטי, ורק במקרים נדירים שבהם הוא גורם לדלקת השופכה או הערמונית, סימנים כגון:

  • הפרשות מועטות או מתונות של השופכה
  • צריבה בזמן מתן שתן ושפיכה

ברמת צוואר הרחם, HPV אינו מייצר ביטויים ברורים, בניגוד למשל לקונדילומות (הנגרמות על ידי סרוטיפים בסיכון נמוך). מוטציות ברירית איברי המין הן לרוב אסימפטומטיות.

אולם נסיבות אלו מקלות על התפשטותו, מכיוון שרוב הנבדקים המושפעים אינם מודעים לזיהום המתמשך. התסמינים הנגרמים על ידי HPV מושפעים מהסרוטיפ הייחוס ומהנגעים הנובעים מכך.

תסמינים בזנים בסיכון נמוך

לאחר השלבים המוקדמים, כמעט תמיד אסימפטומטיים, הזיהום מתבטא בדרך כלל בהופעת יבלות באזור איברי המין בצוואר הרחם, הפות, הנרתיק, פרינאום או פי הטבעת, או חוץ-גניטלי בגובה האף, הפה או הגרון.

לפעמים נגעים אלו יכולים להתבטא כגידולים אפילו בגודל של כמה סנטימטרים ובעלי מראה דומה לציצה של תרנגול (מה שנקרא קונדילומה אקומינטה).

בדרך כלל לא מזיק, במקרים מסוימים יבלות ויבלות עלולות לגרום לגרד קל, אי נוחות וכאב.

נוכחות של קונדילומות או יבלות שכיחה ואין לראות בהשוואה לסיכון מוגבר להתפרצות הגידול.

תסמינים בזנים בסיכון גבוה

אנו נמצאים בנוכחות של ביטויים תת-קליניים, כלומר לא ניתנים לזיהוי בעין בלתי מזוינת אלא ניתנים לאימות רק באמצעות בדיקות אד-הוק.

סרטן צוואר הרחם יכול להיות אסימפטומטי לחלוטין או להציג תסמינים קלים עד כדי כך שלא יבחינו בהם.

עם זאת, ככל שהמחלה מתקדמת, עלולים להופיע סימנים קליניים כגון:

  • דימום לאחר קיום יחסי מין
  • כאב קל במהלך החדירה
  • הפרשות נרתיקיות מימיות או מדממות (לעיתים ריח רע)
  • דימום נרתיקי מחוץ לתקופת הווסת או לאחר גיל המעבר.

גורמים לנגיף הפפילומה

HPV נגוע דרך העור והריריות: העברה מינית נחשבת לדרך העיקרית וגם הסבירה ביותר.

קשה לקבוע ממי נדבקת בזיהום: ייתכן וירוס הפפילומה הועבר מבן הזוג הנוכחי שלך או מבני זוג קודמים.

הדגירה, למעשה, יכולה להיות ארוכה מאוד ולהימשך כמה שנים.

ההעברה מתרחשת דרך נרתיק, אנאלי ולעיתים רחוקות יותר באמצעות יחסי מין.

עם זאת, כפי שכבר ציינו, חדירה אינה הכרחית להדבקה, ולכן הקונדום מפחית את הסיכון לחשיפה לזיהום אך אינו מבטל אותו.

בתקופה האחרונה יחסית, הוכחו גם נתיבי שידור אחרים, אם כי הם נדירים וספוראדיים למדי:

  • השימוש בתחתונים נגועים
  • העברה בין האם לעובר בזמן הלידה
  • הדבקה במקומות כמו בריכות שחייה, חדרי כושר, שירותים ציבוריים וכו'

איך לרפא את וירוס הפפילומה?

אין כיום טיפולים תרופתיים המסוגלים לסלק את הנגיף מהגוף.

אם הזיהום אינו נסגר באופן ספונטני, ניתן לטפל ביבלות ויבלות באמצעות קרמים בעלי פעולה אנטי-ויראלית או אימונומודולטורית (כלומר מסוגלים לשנות את התגובה החיסונית) שהם בדרך כלל יעילים מאוד.

לחילופין, ניתן להמשיך בהסרת הגידולים באמצעות טיפולים כירורגיים מקומיים כגון טיפול בלייזר, דיאתרמוקואגולציה או קריותרפיה.

סוגי ניתוחים:

  • הסרה כירורגית משמשת גם לנגעים טרום סרטניים הממוקמים ברחם צוואר, הליך המבטיח תוצאות מצוינות מבלי להשפיע על תפקודי הרבייה של האישה.
  • האזור החריג, שזוהה על ידי קולפוסקופיה, מסולק באמצעות טכניקות המנצלות חום, כגון Dia-Thermo-Caagulation (DTC) ואיידוי לייזר. במקרה זה אנו מדברים על "טיפול הרסני" שכן הרקמה נהרסת ולכן לא ניתן לעבור בדיקה היסטולוגית.
  • האזור החריג, שזוהה בקולפוסקופיה, מוסר באמצעות לולאות חשמליות (LEEP – Loop Electrosurgical-Excision Procedure), בלייזר או, לעתים רחוקות יותר, עם אזמל. הליך זה מאפשר לבצע בדיקה היסטולוגית של הרקמה שהוסרה, לכן הטיפול נקרא "טיפול כריתה".

ברוב המקרים של דיספלזיה צוואר הרחם, גם במקרה של נגעים קשים, ניתן לבצע את הניתוח במרפאה ובהרדמה מקומית.

האחרון, המתאמן על צוואר הרחם, יכול ליצור אי נוחות או כאב קל בזמן ההזרקה.

הניתוח נמשך די קצר, כ-10-20 דקות, והאישה יכולה לחזור מיד הביתה.

אם, לעומת זאת, המצב שנמצא היה גידול אמיתי, בבירור ייעשה שימוש בטיפולים אחרים שישתנו בהתאם לחומרה: הסרה (חלקית או מלאה) של הרחם, כימותרפיה, הקרנות.

איזה מבחנים לעשות?

האם ניתן למנוע התפתחות אפשרית של תאים טרום סרטניים לשלב הגידול? האם יש דרך למנוע התכווצות של זיהום HPV במעלה הזרם?

סרטן צוואר הרחם ניתן למנוע ביעילות הן באמצעות אבחון מוקדם והקפדה על תוכניות סקר, והן באמצעות חיסון HPV.

ניתוח ציטולוגי של רקמת צוואר הרחם (בדיקת פאפ) מסוגל למעשה להפחית את התמותה מגידול זה בשיעור של עד 80%, בעוד שבדיקת HPV-DNA, המזהה נוכחות אפשרית של הנגיף, חושפת מצב של סיכון מוגבר להתפתחות של מחלה טרום סרטנית, מאפשרת לזהות את הפתולוגיה בשלבים מוקדמים מאוד.

ככלל, אלא אם צוין אחרת, יש לבצע את בדיקת ה-PAP כל 3 שנים מגיל 25 עד 64 שנים.

לאחר בדיקת הסקר, במקרה של חריגות, אנו ממשיכים בקולפוסקופיה, בדיקת חוץ המאפשרת לזהות כל שינוי בגובה צוואר הרחם באמצעות המראה המוגדל של הרקמות.

במידת הצורך מבוצעות בשלב זה גם ביופסיות ממוקדות כדי לקבל בדיקות מעמיקות יותר.

חשיבות החיסון

ללא ספק, הדרך היעילה והבטוחה ביותר להילחם בסיכון לזיהום ב-HPV מיוצגת על ידי חיסון.

ישנם שלושה חיסונים זמינים כיום: דו ערכי, מרובע ומאז 2017, 9 ערכי.

כולם מגנים מפני זנים 16 ו-18, ​​האחראים להיווצרות נגעים ניאופלסטיים בצוואר הרחם.

בנוסף להבטחת הגנה זו, החיסונים המרובע ו-9 ערכי מונעים היווצרות של יבלות באברי המין של גברים ונשים הנגרמות על ידי הזנים הנגיפים המתאימים (HPV 6 ו-11).

המצב האידיאלי הוא מתן החיסון לנבדקים שטרם החלו בפעילות מינית: ההגנה המוצעת יורדת במידה ניכרת אם הנבדק כבר בא במגע עם אחד מהזנים שנגדם מכוון החיסון.

בניכוי עדויות אלו, תוצאות מחקרים קליניים מעידות על יעילות מניעתית משמעותית של חיסונים (כ-98%). פרופיל החיסון מושלם על ידי רמה גבוהה של בטיחות וסבילות.

בכל מקרה, חיוני להמשיך ולעבור בדיקות גינקולוגיות ובדיקות סקר קבועות.

וירוס הפפילומה האנושי

אנחנו מדברים לעתים קרובות מאוד על HPV בהתייחסות לנשים, אבל מה המשמעות של נגיף הפפילומה עבור גברים?

הזיהום השכיח ביותר המועבר במגע מיני אצל גברים בסופו של דבר אינו גורם לתסמינים ברוב המקרים.

ובמשך הזמן, המערכת החיסונית יכולה לנקות אותו מבלי להבין זאת.

עם זאת, ברור כי התפשטות הזיהום אחראית לעלייה במספר ה"נשאים הבריאים": סיכון לנשים המקיימות איתם יחסי מין, ללא שימוש בקונדום (שממילא אינו מגן על 100 % במקרה זה) והחיסון.

עד לפני מספר שנים, תשומת הלב לנגיף הפפילומה התמקדה כמעט אך ורק בקשר שבין HPV וסרטן צוואר הרחם, במטרה למנוע סרטן נשים.

במציאות, העדויות לפיהן גם לנגיף הפפילומה האנושי יש השפעה על בריאות האדם הולכות ומתעדכנות כל הזמן.

לעתים קרובות קורה שבבני אדם מזלזלים בבעיה שכן ברוב המקרים הזיהום הוא א-סימפטומטי.

עם זאת - למרות שמדובר במקרים נדירים - HPV יכול לגרום למחלות וגידולים המשפיעים גם על גברים (פי הטבעת, הפין ואזור הפה והלוע).

איזה מבחנים לעשות?

מה שמעניש גברים הוא בעיקר היעדר בדיקת סקר זיהומים דומה לזו הקיימת לנשים (מבחן פאפ / בדיקת HPV).

אנוסקופיה, ספוגית פי הטבעת, בדיקת חומצה אצטית ופניסקופיה הן בדיקות אפשריות, אך הן מבוצעות כמעט תמיד לנוכח חשד קליני.

לסיכום, גישה מיטבית צריכה לכלול את שני המינים, בלי לשכוח את הצורך לספק מידע מלא ונכון לגברים על הסיכונים לזיהום בנגיף הפפילומה ועל האפשרות להגן על עצמם בצורה מודעת.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

HPV (וירוס הפפילומה האנושי): תסמינים, אבחון וטיפול בנגיף הפפילומה

מהו וירוס הפפילומה וכיצד ניתן לטפל בו?

מהו וירוס הפפילומה וכיצד הוא מתרחש אצל גברים?

בדיקת פאפ או מריחת פאפ: מה זה ומתי לעשות זאת

אזהרת עלות חיסון נגד רקטות

החיסון נגד HPV מוריד את הסיכון להישנות אצל נשים חיוביות

חיסון נגד HPV: מדוע חיסון נגד נגיף הפפילומה חשוב לשני המינים

הרפס גניטלי: הגדרה, תסמינים, גורמים וטיפול

זיהומים בדרכי השתן, סקירה כללית

הרפס זוסטר, וירוס שאין לזלזל בו

מחלות המועברות במגע מיני: זיבה

הרפס סימפלקס: תסמינים וטיפול

הרפס עיני: הגדרה, גורמים, תסמינים, אבחון וטיפול

מחלות המועברות במגע מיני: זיבה

תסמינים, אבחון וטיפול בציסטופיאליטיס

מחלות המועברות במגע מיני: כלמידיה

תפקוד לקוי של רצפת האגן: מה זה ואיך לטפל בזה

תפקוד לקוי של רצפת האגן: גורמי סיכון

סלפינגיטיס: גורמים וסיבוכים של דלקת זו בחצוצרה

Hysterosalpingography: הכנה ושימושיות של הבדיקה

סרטן גינקולוגי: מה לדעת כדי למנוע אותם

זיהומים של רירית שלפוחית ​​השתן: דלקת שלפוחית ​​השתן

קולפוסקופיה: בדיקת הנרתיק וצוואר הרחם

קולפוסקופיה: מה זה ולמה זה מיועד

רפואה מגדרית ובריאות האישה: טיפול ומניעה טובים יותר לנשים

בחילות בהריון: טיפים ואסטרטגיות

אנורקסיה נרבוזה: מהם התסמינים, כיצד להתערב

קולפוסקופיה: מה זה?

קונדילומות: מה הן וכיצד לטפל בהן

זיהום וירוס פפילומה ומניעה

מהו וירוס הפפילומה וכיצד ניתן לטפל בו?

הפרעות מיניות: סקירה כללית של הפרעות בתפקוד המיני

מחלות המועברות במגע מיני: הנה מה הן וכיצד להימנע מהן

התמכרות מינית (היפר-מיניות): סיבות, תסמינים, אבחון וטיפול

הפרעת סלידה מינית: הירידה בתשוקה המינית הנשית והגברית

תפקוד לקוי של זיקפה (אימפוטנציה): גורמים, תסמינים, אבחון וטיפול

זיהומים של מנגנון איברי המין: אורכיטיס

מָקוֹר

פייג'ין ביאנצ'

אולי תרצה גם