הפרעות רגשיות: מאניה ודיכאון

הפרעות רגשיות מאופיינות בשינוי במצב הרוח, בתחושת האופוריה (מצבים מאניים), או בתחושת עצב (מצבי דיכאון)

לפעמים שתי התמונות הפסיכופתולוגיות (מאניה ודיכאון) קשורות, בחילופין מתמשך של אפיזודות מאניות ודיכאוניות המשולבות בתקופות נורמליות ארוכות יותר או פחות, כמו במקרה של הפרעה דו-קוטבית והפרעה ציקלוטומית.

ניתן להבחין ביניהם ל: ראשוני, כאשר הפרעת האפקטיביות מתבררת כבעיה העיקרית, אם לא היחידה; ומשני, כלומר קשור למצבים אחרים כגון מחלות אורגניות, אחרות פסיכיאטרית הפרעות, צריכת סמים, שימוש בסמים או שימוש לרעה.

יתרה מכך, אי אפשר להתעלם מהעובדה שחלק מהשינויים במצב הרוח קיימים כ'נורמליים', כתוצאה, למשל, ממצבי לחץ, תסכולים, אובדנים, אכזבות או תנודות נפוצות, אפילו יומיומיות, במצב הרוח. הפרעות ראשוניות כוללות מה שנקרא הפרעות חד-קוטביות וביפולריות.

הפרעות רגשיות: בראשונה השינוי במצב הרוח לוקח כיוון אחד, או לכיוון התעלות או לכיוון דכדוך

חלוקה זו כוללת מאניה ודיכאון מג'ורי, כרוני ותגובתי. הפרעות דו קוטביות הן אותן תמונות שבהן הרגשנות נעה בין שני הקטבים של אופוריה ודיכאון.

ציקלותימיה והפרעה דו קוטבית סוגים I ו-II נכללים בקטגוריה זו.

גורמים להפרעות רגשיות

תיאוריות פסיכולוגיות שונות פיתחו תפיסות שונות כדי להסביר את הופעתן של הפרעות רגשיות, תוך שימת דגש על גורמים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים ותורשתיים.

המגמה הנוכחית היא לשקול תכנית אטיופתוגנטית רב-גורמית, שבה מעורבים היבטים מרובים:

  • הרדו-גנטי: המחקרים שנערכו, במכלול, מצביעים על כך שקיימת נטייה תורשתית לדיכאון מג'ורי, לאחר שמצאו סבירות גבוהה יותר לפתח הפרעה זו במשפחות עם קרוב משפחה דיכאוני אחד או יותר;
  • חוקתי: מובנת כנטייה לאישיות. אלה כוללים תכונות אופי כגון קושי לטעון את עצמו, חוסר אמון ביכולותיו שלו, חוסר יציבות רגשית, א-חברתיות, דאגה למצב הבריאותי, תחושת רדוף על ידי גורל שלילי;
  • ביולוגי-מטבולי: למשל הפרעות בתפקוד הורמונלי, שינויים בתפקוד של נוירוטרנסמיטורים, בפרט נוראדרנלין וסרוטונין, שינויים אורגניים או מטבוליים
  • פסיכולוגיים: אלה כוללים תכונות ומאפיינים אישיותיים בעלי נטייה נטייה, גורמים משפחתיים (חינוך, תרבות, דרכי קשר ואינטראקציה) וטראומות הנובעות מאירועים בעלי מטען רגשי חזק או משמעות רגשית מסוימת שיכולים לשמש כטריגר למחלה או כמזרז. (של מצב מעורער כבר) או מתהווה (של מצב סמוי מראש). הגורמים הטראומטיים העיקריים כוללים אובדן של אנשים משמעותיים (מוות או נטישה), או של מעמד או תפקיד (פרישה, פיטורים,...), או אפילו אכזבות גדולות, תסכולים, כישלונות;
  • חברתי-סביבתי: בנוסף לאירועים טראומטיים ולתפקיד המשפחה, חשובה התמיכה והסיוע שהפרט מקבל מהחברה בהתגברות או הפחתה של השלכות ה'מתח';

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

רעידת אדמה ואובדן שליטה: פסיכולוג מסביר את הסיכונים הפסיכולוגיים של רעידת אדמה

מה ההבדל בין חרדה ודיכאון: בואו נגלה על שתי ההפרעות הנפשיות הנפוצות הללו

ALGEE: גילוי עזרה ראשונה לבריאות הנפש ביחד

הצלת חולה עם בעיות נפשיות: פרוטוקול ALGEE

תמיכה פסיכולוגית בסיסית (BPS) בהתקפי פאניקה וחרדה חריפה

מהו דיכאון לאחר לידה?

איך לזהות דיכאון? שלושת הכלל: אסתניה, אדישות ואנהדוניה

דיכאון לאחר לידה: כיצד לזהות את התסמינים הראשונים ולהתגבר עליהם

פסיכוזה לאחר לידה: לדעת את זה כדי לדעת איך להתמודד עם זה

סכיזופרניה: מה זה ומהם התסמינים

לידה ומקרי חירום: סיבוכים לאחר לידה

הפרעת נפץ לסירוגין (IED): מה זה ואיך לטפל בה

בייבי בלוז, מה זה ולמה זה שונה מדיכאון אחרי לידה

דיכאון אצל קשישים: גורמים, תסמינים וטיפול

מקור:

פייג'ין מדיצ'ה

אולי תרצה גם