כיצד ניתן להבדיל בין פיברומיאלגיה לעייפות כרונית?

פיברומיאלגיה ועייפות כרונית: כאבי שרירים ומפרקים נרחבים, תחושת עייפות מתמשכת, הפרעות שינה, כאבי ראש, קשיי זיכרון וקשב. אלו הם חלק מהתסמינים הנפוצים לפיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית

פיברומיאלגיה ותסמונת עייפות כרונית: 2 מחלות כרוניות שלעיתים קרובות זוכות להערכת חסר ולא מזוהה

אך האם ניתן להבחין ביניהם? איך הם מאובחנים? ומה ניתן לעשות כדי להקל על הסימפטומים הפוגעים לעתים קרובות?

פיברומיאלגיה: מהי וכיצד היא באה לידי ביטוי

המונח פיברומיאלגיה פירושו כאב בשרירים ובמבני רקמת חיבור סיבית, כלומר רצועות וגידים.

פיברומיאלגיה מאופיינת ב:

  • כאב שריר-שלד נרחב, נוכח יותר מ-3 חודשים;
  • עייפות;
  • שינה לא משקמת;
  • קשיי זיכרון וקשב,
  • נוקשות והפרעות במצב הרוח.

הפרעה בשינה ואיכותה היא כמעט הכלל.

עלתה ההשערה כי השינוי במחזוריות שלה, במיוחד הפחתה בשלב השינה העמוקה שבמהלכה סף הכאב מועלה בדרך כלל, אחראים לרגישות היתר לכאב המאפיינת פיברומיאלגיה.

אצל אנשים שכבר סובלים ממיגרנה קיימת, פיברומיאלגיה גורמת להתעצמות עוצמת ותדירות כאבי הראש שיכולים אף להפוך ליומיים.

הקשר בין פיברומיאלגיה לקוביד ארוך

מגיפת קוביד-19 המתמשכת מובילה לתצפית שלמרות שרוב האנשים מחלימים לאחר מספר שבועות, תסמינים כרוניים ומורכבים, לא רק נשימתיים, עשויים להימשך או אפילו להופיע מרחוק אצל חלק שהחלימו מהזיהום.

מצב זה נקרא קוביד ארוך ומרכיב עיקרי בו הוא כאב.

החלמות רבות, חודשים לאחר הידבקות בקורונה, מתלוננים על תסמינים נוירולוגיים מורכבים, כגון:

  • עייפות;
  • כאב ראש מתמיד, המודגש לעתים קרובות בתנוחת שכיבה;
  • נדודי שינה;
  • חולשה לאחר אימון;
  • בעיות זיכרון;
  • בעיות דיבור וחוסר תפקוד קוגניטיבי;
  • כאב שרירי ונוירופתי.

אִבחוּן

פיברומיאלגיה מתוארת כצורה כללית לא דלקתית ממקור לא ברור.

זו גם הסיבה שהאבחנה והמאפיינים הקליניים של פיברומיאלגיה היו שנויים במחלוקת מזמן.

השלב הראשון באבחון, בהיותו מצב עם מרכיב כאב נוירופתי בעיקרו, הוא פנייה למומחה נוירולוגי להערכה ראשונית, שלאחריה עשויות להתבצע בדיקות מעמיקות במידת הצורך.

האבחנה מבוססת בעיקר על האנמנזה ומציאת אזורי שרירים כואבים.

כמו כן, חשוב לשלול סימני דם, שינויים ראומטולוגיים, שרירים, נוירולוגיים, פסיכולוגיים ורדיולוגיים.

לשם כך, הנוירולוג עשוי לעשות שימוש

  • של בדיקות המטוכימיות ורדיולוגיות;
  • ייעוץ פסיכולוגי או ראומטולוגי.

תרפים

לאחר זיהוי נוכחות של פיברומיאלגיה, מהלך הטיפול אינו קצר ודורש מחויבות להשגת שיפורים משמעותיים.

כיום, הטיפול בכאבים, כאבי ראש כרוניים ותסמיני פיברומיאלגיה אחרים מבוסס על תרופות עבור

  • כאב נוירופתי
  • מיגרנה קשה;
  • הפרעות שינה.

בפרט, קיימות תרופות ספציפיות נגד כאב נוירופטי, אחרות נגד התכווצות שרירים, אבל תקן הזהב מיוצג על ידי תרופות נוגדות דיכאון מסוימות שיש להן גם ערך משכך כאבים.

חשוב גם לא לזלזל במרכיב הפסיכוסומטי של המחלה, שעליו מתח וחרדה פסיכופיזיים יכולים להשפיע לרעה, ולהחמיר את הסימפטומים.

עייפות כרונית: איך לזהות אותה?

פיברומיאלגיה חולקת היבטים רבים עם תסמונת העייפות הכרונית, בעיה שפוגעת בעיקר בנשים צעירות ולעיתים קרובות מסווגת בטעות כ'סימולציה של מחלה (זיוף מכוון של סימפטומים)'.

תסמונת עייפות כרונית היא תסמונת המאופיינת באסתניה משביתה הנמשכת יותר מ-6 חודשים, ממקור לא ידוע

זה קשור למגוון של תסמינים, כולל:

  • הפרעות שינה
  • תחושת הפרעה קוגניטיבית;
  • עייפות;
  • כְּאֵב;
  • החמרה בתסמינים בפעילות גופנית.

למרות שהמונח תסמונת עייפות כרונית נעשה שימוש לראשונה בשנת 1988, ההפרעה תוארה היטב מאז אמצע המאה ה-1700, אך בשמות שונים: חום, נוירואסתניה, ברוצלוזיס כרונית, תסמונת פעילות גופנית.

הגורמים לעייפות כרונית

מקורה של תסמונת העייפות הכרונית עדיין לא ידוע.

לא זיהומיות, הורמונליות, אימונולוגיות או פסיכיאטרית הסיבות נקבעו. באופן דומה, אין סמנים אלרגיים או דיכוי חיסוני.

בשנתיים האחרונות של המגיפה, זיהום Covid 2 הונח גם כאחד הגורמים לתסמונת זו, כמו בחלקו במקרה של פיברומיאלגיה.

חלק מהאנשים שהחלימו מקוביד 19, הפכו לנשאים של עייפות כרונית עם תסמינים מתמשכים, שחלקם נובעים מ

  • נזק לאיברים, הנגרם כתוצאה מזיהום ו/או טיפול;
  • הפרעת דחק פוסט טראומטית.

חלק מהחוקרים טוענים שהאטיולוגיה תתברר כרב גורמית, כולל נטייה לגורמים

  • נַפשִׁי גוּפָנִי;
  • גֵנֵטִי;
  • חשיפה לחיידקים;
  • רעלים;
  • טראומה פיזית.

בכל מקרה, חשוב להדגיש את הלגיטימציה הפיזיולוגית של תסמונת העייפות הכרונית.

התסמינים: עייפות שאינה מקלה גם במנוחה

אם בפיברומיאלגיה הסימפטום השולט הוא כאב, בתסמונת עייפות כרונית, כפי שהשם מרמז, מדובר באסתניה.

תחילתה של תסמונת העייפות הכרונית היא בדרך כלל פתאומית: היא מתרחשת לרוב בעקבות אירוע מלחיץ פסיכולוגית או קלינית.

מטופלים רבים מדווחים:

  • מחלה דמוית ויראלית;
  • עייפות עזה;
  • קַדַחַת;
  • תסמינים של דרכי הנשימה העליונות.

התסמונת הראשונית נפתרת, אך מעוררת עייפות ממושכת וקשה, שמפריעה לפעילות היומיומית ובדרך כלל מחמירה במאמץ, אך מוקלת מעט או אינה מוקלת כלל במנוחה.

מאפיינים כלליים חשובים הם כאב נרחב והפרעות שינה, אשר עשויות להיות קשורות להפרעות קוגניטיביות, כגון בעיות זיכרון.

כיצד מאבחנים עייפות כרונית

בנוכחות תסמינים שעלולים להוביל לחשוד בתסמונת עייפות כרונית, הצעד הראשון הוא ביצוע בדיקה אובייקטיבית בשילוב בדיקות מעבדה לשלילת פתולוגיות אחרות וכל גורם חלופי אפשרי לתסמונת העייפות הכרונית.

הבדיקה האובייקטיבית של החולה עם תסמונת העייפות הכרונית היא תקינה, ללא סימנים אובייקטיביים של חולשת שרירים, דלקת פרקים, נוירופתיה או אורגנומגליה.

גם חקירות מעבדה תקינות וכוללות בדרך כלל ספירת דם עם פורמולה ומדידה של אלקטרוליטים, אזוטמיה, קריאטינין, קצב שקיעת אריתרוציטים והורמוני בלוטת התריס.

אם ממצאים קליניים מצביעים על כך, מחקרים נוספים בחולים נבחרים עשויים לכלול חקירות רדיולוגיות של מחקרי שינה ובדיקות לאי ספיקת יותרת הכליה.

האבחנה של תסמונת עייפות כרונית מבוססת אפוא על תסמינים אופייניים בחולים עם בדיקה קלינית תקינה וממצאי מעבדה תקינים.

יש להעריך כל ממצא גופני חריג או בדיקות מעבדה ולשלול אבחנות חלופיות הגורמות לממצאים ו/או תסמינים אלו.

חשוב להדגיש כי מאחר שלוקים בתסמונת עייפות כרונית בדרך כלל נראים בריאים, חברים, בני משפחה ואפילו לפעמים אנשי מקצוע בתחום הבריאות מביעים ספקנות לגבי מצבם וזה יכול להחריף את התסכול והדיכאון שחולים לעיתים קרובות על ההפרעה הלא מובנת שלהם.

יַחַס

כדי להציע טיפול יעיל לחולים עם תסמונת עייפות כרונית, על הרופא להכיר ולקבל תחילה את תקפות התסמינים.

יהיו הגורמים הבסיסיים אשר יהיו, החולים אינם סימולטורים, הם סובלים.

מצד שני, המטופלים חייבים לקבל ולאמץ את מוגבלותם, תוך התמקדות במה שהם עדיין יכולים לעשות במקום להתייאש ממה שהם לא יכולים לעשות.

לאחר מכן יש להתאים את הטיפול למטופל האישי.

הטיפול כולל בראש ובראשונה טיפול תרופתי בתסמינים ספציפיים כגון:

  • כְּאֵב
  • הפרעות שינה;
  • במקרים מסוימים דיכאון.

אצל מטופלים שמוכנים לנסות את אלה ויש להם גישה לשירותים המתאימים, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ותוכנית אימונים הדרגתית עשויים גם הם להביא לשיפורים מסוימים.

במקום זאת יש להימנע מטיפולים לא מוכחים או מופרכים כגון אנטי-ויראלים, תרופות מדכאות חיסוניות ודיאטות חיסול.

חשיבות האבחון המוקדם לשתי המחלות

כמה ראיות מצביעות על כך שאבחון מוקדם, ובכך טיפול מוקדם, משפר את הפרוגנוזה בשתי המחלות.

רוב החולים משתפרים עם הזמן (שנים), אם כי לרוב אינם חוזרים למצבם שלפני המחלה והשיפור הוא חלקי בלבד.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

פיברומיאלגיה: חשיבותה של אבחון

דלקת מפרקים שגרונית מטופלת בתאים מושתלים המשחררים תרופות

טיפול באוזון חמצן לטיפול בפיברומיאלגיה

כל מה שאתה צריך לדעת על פיברומיאלגיה

קוביד ארוך: מה זה ואיך לטפל בו

מחקר לונג קוביד, אוניברסיטת וושינגטון מדגיש את ההשלכות לניצולי קוביד 19

קוביד ארוך ונדודי שינה: 'הפרעות שינה ועייפות לאחר זיהום'

מקור:

GSD

אולי תרצה גם