קרדיומיופתיה: תסמינים, אבחון וטיפול

קרדיומיופתיה היא פתולוגיה המשפיעה על שריר הלב ומאופיינת בשינוי אנטומי-תפקודי המפחית את יכולת ההתכווצות שלו.

בהתאם לשינויים המשפיעים על שריר הלב, ניתן להבחין בקרדיומיופתיה לסוגים שונים: מורחבים, היפרטרופיים, אריתמוגניים של החדר הימני או ריצבי.

המחלה יכולה להיות תורשתית או נרכשת וכוללת בדרך כלל תסמינים כמו סינקופה, קוצר נשימה, שינוי בקצב הלב ובצקת בחלקים שונים בגוף.

אין תרופה אחת לקרדיומיופתיה, אך ניתן להבטיח למטופלים הסובלים ממנה תוחלת חיים טובה יותר אם יבצעו טיפול מתאים.

כיצד פועל הלב?

הלב מורכב מרקמת שריר מפוספסת המוקפת בשק סיבי הנקרא קרום הלב.

הוא בצורת חרוט קטום, שוקל כ-250-300 גרם במבוגרים, אורכו 13-15 ס"מ, רוחבו 9-10 ס"מ ועוביו 6 ס"מ.

זהו איבר חלול עם ארבעה חללים.

שניים ממוקמים מימין ונקראים אטריום ימין וחדר ימין, ואילו השניים האחרים ממוקמים משמאל ונקראים אטריום שמאל וחדר שמאל.

דם לא מחומצן מגיע ללב מהוורידים החלולים ועובר דרך הפרוזדור הימני והחדר הימני, כדי לשאוב משם לריאות.

הדם המחומצן בריאות, המיועד לאיברים ולרקמות, חוזר ללב ועובר במקומו לאטריום ולחדר השמאלי.

פעולה רציפה זו מתאפשרת על ידי שריר הלב, המבנה השרירי של ארבעת חללי הלב.

זרימת הדם מווסתת גם על ידי ארבעה מסתמים, הנקראים מסתמי לב, השולטים בכניסה וביציאה בין החללים השונים ובין הלב לכלי הדם.

קרדיומיופתיה: מה זה?

המכונה גם 'מחלת שריר הלב', קרדיומיופתיה מתייחסת לשינוי אנטומי בשריר הלב הגורם לתפקוד לקוי בלב.

לחולים הסובלים ממחלה זו יש לב שפחות יעיל בהזרמת דם ולכן הוא חלש.

ישנם סוגים שונים של קרדיומיופתיה וקריטריונים לסיווג מצב זה

אם נשקול את מקור הבעיה, נוכל להבחין ב:

  • קרדיומיופתיות ראשוניות: בהן רק הלב מושפע.
  • קרדיומיופתיות משניות: נובעות מפתולוגיות מקומיות או מערכתיות המשפיעות על איברים אחרים, המשפיעות על הלב.

אם ניקח בחשבון את השינויים שעוברים מבנה שריר הלב, נוכל להבחין בין קרדיומיופתיה ל:

  • קרדיומיופתיה מורחבת
  • קרדיומיופתיה היפרטרופית
  • קרדיומיופתיה מגבילה
  • קרדיומיופתיה של חדר ימין אריתמוגני

קרדיומיופתיה מורחבת

קרדיומיופתיה מורחבת מאופיינת בהרחבה של החדר הימני או השמאלי או של שני חדרי הלב.

מצב זה גורם לדופן השריר להימתח ולהיות דקה יותר.

זוהי הצורה הנפוצה ביותר של המצב.

היא פוגעת בעיקר בחולים מבוגרים בין הגילאים 20 עד 60 והיא שכיחה יותר בקרב גברים.

זה יכול להתפתח כתוצאה מגורמים גנטיים נטייה, יתר לחץ דם, סוכרת, הריון מסובך, זיהומים טפיליים או ויראליים, אך גם אלכוהוליזם, שימוש בקוקאין ואמפטמין, ומגע עם חומרים רעילים.

קרדיומיופתיה היפרטרופית

קרדיומיופתיה היפרטרופית מאופיינת בהגדלה של תאי שריר הלב וההתעבות כתוצאה מכך של דפנות החדרים.

מצב זה גורם לחללים של החדר הימני והשמאלי להתכווץ, ומפחית את כמות הדם שניתן לשאוב על ידי הלב.

הסיבות הן בדרך כלל גנטיות, אך המצב יכול להיגרם גם מבעיות בבלוטת התריס או סוכרת, או להיות תוצאה של יתר לחץ דם בלתי נשלט ארוך שנים.

קרדיומיופתיה מגבילה

קרדיומיופתיה מגבילה מאופיינת בהתקשות של רקמת שריר הלב שאינה מסוגלת להירגע לאחר התכווצות.

זה מונע מהלב להתמלא כראוי בדם.

שינוי זה של שריר הלב נגרם על ידי נוכחות של רקמה סיבית וצלקת בשני החדרים.

זה קשור לנוכחות של גורמים גנטיים או מחלות נטיות כמו סרקואידוזיס, עמילואידוזיס, המוכרומטוזיס; השימוש בתרופות כימותרפיות הוא גם גורם סיכון.

קרדיומיופתיה ארתימוגנית של חדר ימין

קרדיומיופתיה ארטימוגנית של חדר ימין מאופיינת בנמק, כלומר מוות, של שריר הלב, המוחלף ברקמת צלקת.

בדרך כלל, הצד הימני של הלב מכיל את המערכת החשמלית השולטת בקצב הלב, וזו הסיבה שמצב זה גורם להפרעות קצב.

מצב זה, למרבה המזל נדיר, נפוץ בעיקר בקרב מתבגרים והוא בין הגורמים למוות לבבי ולמוות פתאומי אצל ספורטאים צעירים.

הסיבות שלה הן בעיקר גנטיות.

קרדיומיופתיה: גורמים

לקרדיומיופתיה עשויה להיות סיבה גנטית ולהיות מסווגת כמחלה תורשתית.

מחקרים הראו שהמחלה קשורה לפגמים גנטיים בכרומוזום מין X, ברמת ה-DNA המיטוכונדריאלי או בכרומוזום אוטוזומלי.

כאשר היא אינה מבוססת גנטית, קרדיומיופתיה יכולה להיות מחלה נרכשת, כלומר מתפתחת במהלך החיים.

במקרים מסוימים, קרדיומיופתיה מתעוררת ללא סיבה נראית לעין, ובמקרה זה היא מכונה אידיופטית.

במקרה של קרדיומיופתיה נרכשת לא אידיופטית, לעומת זאת, ישנן סיבות רבות, כולל יתר לחץ דם שהוזכר לעיל, סוכרת, הריון מסובך, שימוש לרעה באמפטמין וקוקאין והפרעות בבלוטת התריס.

המחלה יכולה להיות גם תוצאה של מחלת לב קודמת, כגון פרקים קודמים של אוטם שריר הלב, מסתמים או מחלת עורקים כליליים.

סיבות נוספות הן כימותרפיה עם דוקסורוביצין או דאונורוביצין; אלכוהוליזם הקשור לתת תזונה; חשיפה לחומרים רעילים, כגון קובלט או כספית; הַשׁמָנָה; מחלות אנדוקריניות או אחסון כגון אקרומגליה, המוכרומטוזיס, עמילואידוזיס, סרקואידוזיס; ודלקות שריר הלב.

גורמים שיכולים להוביל לקרדיומיופתיה כוללים איידס (זיהום ב-HIV), זיהומים טפיליים הנגרמים על ידי טריפנוזומה קרוזי, ניוון שרירים, הפרעות קצב לב מתמשכות ובעיות תזונה.

תסמינים

קרדיומיופתיה עשויה להיות אסימפטומטית או להופיע עם תסמינים המעידים על הפרעות קצב או אי ספיקת לב.

חולים הסובלים ממצב זה מתלוננים בדרך כלל על עייפות מתמשכת, קוצר נשימה (קוצר נשימה), הן במנוחה והן במתח.

סינקופה, כאבים בחזה המחמירים לאחר ארוחות, טכיקרדיה ובצקת ברגליים, בירכיים, ברגליים, צוואר קיימים גם ורידים ובטן.

היעדר תסמינים שכיח יותר אצל אנשים הסובלים מקרדיומיופתיה מורחבת או היפרטרופית.

נכון להיום, לא ברור מדוע קרדיומיופתיה מופיעה באופן א-סימפטומטי בחלק מהחולים, בשלבים מוקדמים או מתקדמים יותר.

אִבחוּן

האבחנה של קרדיומיופתיה נעשית במהלך בדיקה קרדיולוגית עם בדיקות לא פולשניות.

בדרך כלל הקרדיולוג, לאחר בדיקת המטופל והאזנה של אזור הלב באמצעות הטלפון, רושם בדיקות דם, אלקטרוקרדיוגרמה, אקו לב, צילום חזה; במקרים נבחרים הדמיית תהודה מגנטית גרעינית או סריקת CT, ובדיקות מאמץ.

אם בדיקות אלו אינן מספיקות כדי להגיע לאבחנה מלאה, ניתן להשתמש בהליכים פולשניים כגון קורונוגרפיה וביופסיה של שריר הלב.

קרדיומיופתיה: סיבוכים

בהתאם לסוג, קרדיומיופתיה יכולה להוביל לסיבוכים מסוימים.

השכיחה ביותר היא אי ספיקת לב, הכרוכה בהפחתה בתפקוד החדרים וכתוצאה מכך לאספקת דם לא מספקת לאיברים ולרקמות.

רגורגיטציה מסתמית, המאופיינת במסתמי לב לא תקינים, מתרחשת גם אצל חלק מהחולים.

קרדיומיופתיה יכולה גם לגרום לדום לב, להקל על התפתחות תסחיפים ריאתיים והחמרה של הפרעות קצב קיימות.

קרדיומיופתיה: האם ניתן לרפא אותה?

מטופלים הסובלים מקרדיומיופתיה אינם צפויים להחלים, אך יכולים לבצע טיפולים לשיפור איכות החיים ולהפחתת התסמינים.

הטיפול במצב זה הוא תוצאה של שילוב של טיפול תרופתי ובמידת הצורך השתלת מכשירי לב (קוצב לב, קוצב לב. דפיברילטור ומכשיר סיוע לחדר שמאל).

כאשר טיפול תרופתי ושימוש במכשירי לב אינם מספיקים, תיתכן טיפול כירורגי (כריתת שריר מחיצה או אבלציה אלכוהולית של המחיצה - במקרה של קרדיומיופתיה היפרטרופית) או השתלת לב.

זה האחרון הוא ניתוח עדין במיוחד עם סיבוכים רבים.

פרוגנוזה

במהלך השנים, קרדיומיופתיה עמדה במוקד של מחקרים רבים וכיום, מספר טיפולים אפשריים להפחתת התסמינים ולשיפור חייהם של הנפגעים.

לכן, מטופלים הסובלים מקרדיומיופתיה ועוקבים אחר מהלך הטיפול הנכון יכולים לקבל תוחלת חיים טובה.

מניעה

קרדיומיופתיה, בצורתה הלא אידיופטית או התורשתית, ניתנת למניעה.

למעשה, מחלה זו נובעת לרוב מאורח חיים לא נכון.

על מנת למנוע את המחלה, חיוני לא לעשן, לקחת סמים או לשתות אלכוהול, לאכול בריא ולשמור על משקל הגוף בשליטה.

פעילות גופנית מתמדת ומתן מנוחה לגוף מסייעים ללב לתפקד באופן סדיר יותר.

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

מהי Takotsubo Cardiomyopathy (תסמונת לב שבור)?

קרדיומיופתיות: מה הן ומהן הטיפולים

קרדיומיופתיה אלכוהולית ואריתמוגנית בחדר ימין

פטנט Ductus Arteriosus: מה זה ומה זה גורם

קרדיומיופתיה מורחבת: מה זה, מה גורם לה וכיצד מטפלים בה

פתולוגיות של החדר השמאלי: קרדיומיופתיה מורחבת

קרדיומיופתיה אריתמוגנית: מה זה ומה זה כרוך

קרדיומיופתיה היפרטרופית: מה זה וכיצד לטפל בה

קרדיומיופתיות: סוגים, אבחון וטיפול

Takotsubo Cardiomyopathy: תסמונת הלב השבור היא מסתורית, אבל אמיתית

מהי קרדיומיופתיה היפרטרופית וכיצד מטפלים בה

מהם התסמינים של אי ספיקת לב?

הצרת השסתום המיטרלי של הלב: היצרות מיטראלית

מחלות של שסתומי הלב: היצרות אבי העורקים

מחלת לב מולדת: Atresia Tricuspid

מחלת לב: פגם במחיצת פרוזדורים

התקפי לב שקטים: מה המשמעות של סימנים אסימפטומטיים של התקף לב?

מהי קרדיומיופתיה היפרטרופית וכיצד מטפלים בה

שינוי מסתם הלב: תסמונת צניחת מסתם מיטרלי

מחלות לב מולדות: גשר שריר הלב

קרדיולוגיה של ספורט: למה זה מיועד ולמי זה מיועד

שינויים בקצב הלב: ברדיקרדיה

מהי קרדיומיופתיה היפרטרופית וכיצד מטפלים בה

מחלת לב: פגם במחיצת פרוזדורים

הדקלוג למדידת לחץ דם: אינדיקציות כלליות וערכים תקינים

הולטר לבבי, מי צריך את זה ומתי

הליכי שחזור קצב לב: המרת קצב לב חשמלית

קצב לב שונה: דפיקות לב

לב: מהו התקף לב וכיצד אנו מתערבים?

האם יש לך דפיקות לב? הנה מה שהם ומה שהם מציינים

דפיקות לב: מה גורם להם ומה לעשות

דום לב: מה זה, מה התסמינים וכיצד להתערב

אלקטרוקרדיוגרמה (ECG): לשם מה זה מיועד, מתי זה נחוץ

מהם הסיכונים של תסמונת WPW (וולף-פרקינסון-וויט).

אי ספיקת לב ואינטליגנציה מלאכותית: אלגוריתם למידה עצמית לזיהוי סימנים בלתי נראים לא.ק.ג.

אי ספיקת לב: תסמינים וטיפולים אפשריים

מהו אי ספיקת לב וכיצד ניתן לזהות אותו?

דלקות לב: שריר הלב, אנדוקרדיטיס זיהומית ודלקת קרום הלב

חיפוש מהיר וטיפול - הסיבה לשבץ עשוי למנוע יותר: הנחיות חדשות

פרפור פרוזדורים: תסמינים שכדאי להיזהר מהם

תסמונת וולף-פרקינסון-וויט: מה זה ואיך לטפל בה

האם יש לך פרקים של טכיקרדיה פתאומית? אתה עלול לסבול מתסמונת וולף-פרקינסון-וויט (WPW)

מהי Takotsubo Cardiomyopathy (תסמונת לב שבור)?

מחלות לב: מהי קרדיומיופתיה?

דלקות לב: שריר הלב, אנדוקרדיטיס זיהומית ודלקת קרום הלב

מלמושי לב: מה זה ומתי יש לדאוג

תסמונת הלב השבור נמצאת במגמת עלייה: אנו מכירים את קרדיומיופתיה של טאקוצובו

התקף לב, קצת מידע לאזרחים: מה ההבדל עם דום לב?

התקף לב, חיזוי ומניעה הודות לכלי רשתית ואינטליגנציה מלאכותית

אלקטרוקרדיוגרמה דינמית מלאה על פי הולטר: מה זה?

התקף לב: מה זה?

ניתוח מעמיק של הלב: הדמיית תהודה מגנטית לב (CARDIO - MRI)

פלפיטציות: מה הם, מהם התסמינים ואיזה פתולוגיות הם יכולים להצביע

אסטמה לבבית: מה זה ומה זה סימפטום

התקף לב: מאפיינים, גורמים וטיפול באוטם שריר הלב

מהי רגורגיטציה של אבי העורקים? סקירה

מָקוֹר

פייג'ין ביאנצ'

אולי תרצה גם