סכימה תרפיה המיושמת על הפרעות בספקטרום האוטיסטי

הפרעות בספקטרום האוטיסטי: Schema Therapy (Young, 1990; Young et al., 2003) מהווה גישה טיפולית משולבת, המבססת את יסודה על תפיסת הצרכים הרגשיים של האדם.

צרכים אלו דוחקים שייענו במהלך מערכות היחסים העיקריות שלנו

כאשר הצרכים הבסיסיים אינם מסופקים באופן הולם ובעקביות במהלך הילדות, נוצרות מה שנקרא 'סכמות לא מותאמות מוקדם' (SMP), כלומר סכמות המכילות זיכרונות, רגשות, תחושות גופניות המופעלות מחדש באופן אוטומטי בבגרות, ומשפיעות על התנהגות.

ברגע שהחלו להתפתח סכימות לא מותאמות מוקדם, אנשים לומדים להפחית את רגשותיהם מצוקה על ידי פיתוח תגובות התמודדות: כניעה, פיצוי יתר, הימנעות.

שלוש תגובות ההתמודדות הללו אינן מסתגלות כיוון שתפקידן להקל על אי נוחות במקום לאפשר לחוויות מתקנות 'לרענן' סכמות ולספק צרכים רגשיים בסיסיים.

מטרת ה-Schema Therapy היא לשנות את הסכמות המושרשות הללו ולספק חוויות רגשיות מתקנות כדי להפחית את הפעלת הסכמה המוקדמת תוך סיפוק צרכים רגשיים בסיסיים שהיו מתוסכלים במהלך הילדות.

מודל Schema Therapy המותאם לתנאי הספקטרום האוטיסטי (ST-MASC)

אצל אנשים עם אוטיזם, סכמות לא מותאמות עשויות להיווצר, לפחות בחלקן, כתוצאה מהסתירה הנתפסת בין האדם לסביבה, שכן זו האחרונה מעוצבת במידה רבה כדי לענות על הצרכים של אנשים נוירוטיפיים.

דפוסי ההסתגלות המוקדמים הנפוצים ביותר באוכלוסייה עם אוטיזם כוללים:

  • סכימת הפגמים, הנחווה כתחושה של פגום מיסודו, שבור, שונה או בלתי אהוב;
  • סכימת הבידוד החברתי, הנחווית כתחושה מתפשטת של אי השתייכות לשום קבוצה או קהילה;
  • דפוס חוסר האמון, הנחווה כציפייה להיפגע, מושפל, ממוקד או התעללות על ידי אחרים.

מודל ST-MASC מציע שני שינויים למודל המקורי: הראשון נוגע לצרכים הספציפיים של אוטיזם, השני נוגע לתגובות ההתמודדות שאומצו על ידי אנשים על הספקטרום.

השינוי הראשון מקדיש תשומת לב רבה לצרכים הקשורים לתפקודם של אנשים על הספקטרום האוטיסטי: כלומר של התאמה וויסות משותף לאורך החיים (הצורך בתמיכה בהכרה ובתגובה לעולם הפנימי של האדם, כולל מצבים רגשיים ופיזיולוגיים). , הצורך בשגרה, בחיזוי ובעקביות (כלומר הצורך בבסיס יציב ואמין שממנו האדם יכול להרגיש בטוח לחקור ולשנות את התנהגותו), ניתוח קלט חושי (כלומר, ההכרה שלמבוגרים על הספקטרום האוטיסטי יש לעיתים קרובות תחושתיות עיבוד הבדלים שיכולים להשפיע על עוררות מערכת העצבים המרכזית) חופש להתמקד בתחומי עניין (כלומר הצורך לכבד את העומק והמיקוד של המוח האוטיסטי ולהקל על רווחה), הצורך בהדרכה חברתית ומעשית (כלומר ההבנה שאנשים עם אוטיזם עשוי להזדקק להדרכה כדי לנווט בעולם נוירוטיפי בעיקרו, במיוחד בתחומי התפקוד החברתי והמעשי).

השינוי השני רואה אנשים עם אוטיזם מפתחים שילוב של תגובות התמודדות של כניעה, פיצוי יתר והימנעות ביחס למאפייני התפקוד שלהם על מנת לנהל את חייהם בעולם נוירוטיפי.

פיצוי יתר מתייחס לתגובה ההתנהגותית המנוגדת לדחף הפנימי.

זה קשור למושג הסוואה שאנשים עם אוטיזם מפתחים כדי להסוות את מאפייני התפקוד המיוחדים שלהם, תוך אי התאמה משמעותית בין מהי ההצגה החיצונית של ההתנהגות לבין החוויה הפנימית.

תגובות התמודדות נמנעות כוללות אסטרטגיות המיושמות על ידי אנשים עם אוטיזם כדי להימנע ממגע עם גירויים מסוימים או מצבים לא נעימים, או היבטים נוירוטיפיים במיוחד של העולם.

התנהגויות הימנעות אלו מתרחשות לעיתים קרובות בתחלואה נלווית אפשרית עם מצבים של אגורפוביה, פוביה חברתית, שימוש בסמים או תסמיני אישיות נמנעים.

לסיכום, מודל ST-MASC שואף לצמצם את ההפעלה המוקדמת של הדפוס הלא מסתגל ולשנות תגובות התמודדות לא מסתגלות לתגובות התמודדות אדפטיביות, תוך קבלת מאפייני התפקוד הגרעיני, כלומר הצרכים הקשורים לתפקוד על הספקטרום האוטיסטי.

לכן, הערכה מתמשכת של המקור והתפקוד של הצגת הבעיה חיונית כדי להבדיל בין דפוסי התנהגות מונעי סכמה מדפוסי התנהגות הקשורים לתפקוד אוטיזם.

סכמה תרפיה ואוטיזם, לסיכום

טיפול סכמה המותאם לאוכלוסיית האנשים על הספקטרום האוטיסטי (ST-MASC) נותן תשומת לב מיוחדת לצרכים הספציפיים הספציפיים לאוטיזם, שתוכנן בשילוב עם, ולא במקום, הצרכים הרגשיים הבסיסיים שתוארו על ידי יאנג ועמיתיו (2003) .

יש לנתח צרכים אלו על מנת לקבוע אילו התנהגויות התמודדות הן אדפטיביות ואילו אינן מסתגלות.

ואכן, ללא הבנה של הצרכים הבסיסיים של אנשים עם אוטיזם, אדם מסתכן בניסיון להפחית את הישנות התנהגויות מסוימות ולהגדיל את אלו שאמנם נראות יותר מסתגלות ביחס לסביבה, אך אינן עוזרות לאדם על הספקטרום. בכיוון של רווחה אישית.

הפניות ביבליוגרפיות

בולוס, EK (2019). טיפול סכמה שונה כטיפול מבוסס צרכים במחלות נלוות מורכבות במבוגרים עם מצבי ספקטרום אוטיזם. פסיכולוג קליני אוסטרלי, 1, 1-7.

Hull L, Petrides KV, Allison C, Smith P, Baron-Cohen S, Lai MC, Mandy W. "ללבוש את הנורמלי הכי טוב שלי": הסוואה חברתית אצל מבוגרים עם מצבי ספקטרום אוטיזם. J Autism Dev Disord. 2017 אוגוסט;47(8):2519-2534. doi: 10.1007/s10803-017-3166-5. PMID: 28527095; PMCID: PMC5509825.

יאנג, JeffreyE., Klosko, Janet, S., & Weishaar, MarjorieE. (2003). טיפול בסכמה: מדריך למטפל. ניו יורק, ניו יורק: Guilford Press.

https://www.istitutobeck.com/autismo/autismo-e-psicopatologia?sm-p=1389359477

https://www.istitutobeck.com/autismo/autismo-e-psicopatologia/autismo-e-psicopatologia-disturbi-della-personalita?sm-p=2053781735

https://www.istitutobeck.com/opuscoli/opuscolo-lautismo-in-eta-adulta?sm-p=1612495311

קרא גם

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

תסמונת דאון והפרעת הספקטרום האוטיסטי: קווי דמיון והבדלים בסימפטומטולוגיה

תסמונת דאון ו- COVID-19, מחקר באוניברסיטת ייל

ילדים עם תסמונת דאון: סימנים להתפתחות מוקדמת של אלצהיימר בדם

לוקמיה אצל ילדים עם תסמונת דאון: מה שאתה צריך לדעת

מהי תסמונת טורט ועל מי היא משפיעה

תסמונת דאון, היבטים כלליים

אוטיזם: מה זה ומהם התסמינים

ADHD או אוטיזם? כיצד להבחין בין תסמינים בילדים

אוטיזם, הפרעות על הספקטרום האוטיסטי: גורמים, אבחון וטיפול

הפרעת נפץ לסירוגין (IED): מה זה ואיך לטפל בה

מאוטיזם לסכיזופרניה: תפקידה של דלקת עצבית במחלות פסיכיאטריות

האם ילדכם סובל מאוטיזם? הסימנים הראשונים להבין אותו וכיצד להתמודד איתו

אוטיזם, מה אתה יודע על הפרעות על הספקטרום האוטיסטי?

מהי הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD)? טיפול ב-ASD

תסמיני חרדה ואלרגיה: איזה קשר קובע מתח?

התקפי פאניקה: האם תרופות פסיכוטרופיות פותרות את הבעיה?

התקפי פאניקה: תסמינים, גורמים וטיפול

עזרה ראשונה: איך להתמודד עם התקפי פאניקה

טיפול תרופתי בחרדה: הצד השני של הבנזודיאזפינים

מָקוֹר

Istituto Beck

אולי תרצה גם