מחלות לב: טכיקרדיה אורתוסטטית תנוחתית (POTS)

טכיקרדיה אורתוסטטית יציבה (POTS) היא הפרעה בתפקוד המאופיינת בעלייה מוגזמת ומתמשכת בקצב הלב במהלך עמידה

טכיקרדיה אורתוסטטית יציבה (POTS מ- Postural Orthostatic Tachycardia Syndrome) היא צורה של חוסר תפקוד נוירו-וגטטיבי

היא מאופיינת בעלייה מוגזמת ומתמשכת בקצב הלב בזמן עמידה (אורתוסטטיזם), בהיעדר ירידה משמעותית בלחץ הדם.

ברוב המקרים, טכיקרדיה אורתוסטטית תנוחתית היא מנגנון מפצה לשמירה על לחץ עורקי ברמות נאותות אצל אנשים שבהם כיווץ כלי דם היקפי אינו מספק.

כיווץ כלי דם היקפי עשוי להיות לא מספק מכמה סיבות:

  • הפרעה פיזית ניכרת (למשל, לאחר מצעים ממושכים);
  • מחלות אוטואימוניות;
  • מחלות נוירולוגיות;
  • סיבות גנטיות (למשל, קולגנאופתיות הגורמות לרפיון יתר של רקמת החיבור של כלי הדם).

מנגנונים אחרים כוללים צורות של טכיקרדיה אורתוסטטית יציבה כתוצאה מפעילות יתר של מערכת העצבים הסימפתטית או משינוי בציר הורמון רנין-אנגיוטנסין.

מספר מנגנונים עשויים להתקיים באותו מטופל.

החברה המובילה בעולם לדפיברילטורים ומכשירים רפואיים לשעת חירום'? בקר בדוכן ZOLL בתערוכת חירום

תסמינים אופייניים של טכיקרדיה אורתוסטטית יציבה מתרחשים במהלך עמידה וכוללים:

  • דפיקות לב;
  • תסמינים של אספקת דם מופחתת למוח (היפופרפוזיה מוחית): סחרחורת, ראייה מטושטשת, אפיזודות חוזרות של אובדן הכרה פתאומי וחולף (אפיזודות סינקופליות);
  • תסמינים של הפעלת יתר סימפטית: רעידות, הזעה ואקרוציאנוזיס (צבע כחלחל של גפי הגוף: ידיים, רגליים, אף, אוזניים).

בנוסף, תת-פרפוזיה מוחית והפעלת יתר סימפטית כרונית עלולים להוביל לתסמינים לא-קרדיו-וסקולריים ולא-אורתוסטטיים כגון עייפות כרונית, כאבי ראש תכופים, בחילות חוזרות וכאבי בטן, הפרעות שינה, חרדה וחוסר יכולת להתרכז.

האבחנה של טכיקרדיה אורתוסטטית תנוחתית היא קלינית ומבוססת על:

  • איסוף קפדני של ההיסטוריה של המטופל המחפש תסמינים אורתוסטטיים ולא אורתוסטטיים;
  • אי הכללה של צורות פתולוגיות של טכיקרדיה באמצעות בדיקה קרדיולוגית ואלקטרוקרדיוגרמה (ECG);
  • אי הכללה של גורמים לטכיקרדיה משנית למחלות אחרות (למשל אנמיה, התייבשות, יתר של בלוטת התריס) על ידי בדיקה רפואית והוצאת דם.

כל חקירות נוספות (כגון בדיקה נוירולוגית, אקו לב, אלקטרוקרדיוגרמה 24 שעות לפי הולטר) יונחו על ידי התוצאות של חקירות אלו ברמה הראשונה.

התגובה הטכיקרדית המוגזמת ללחץ אורתוסטטי המאפיינת מטופלים עם טכיקרדיה יציבה אורתוסטטית מתועדת באמצעות בדיקה פשוטה ולא פולשנית

בדיקת עמידה פעילה של 10 דקות (AST), המורכבת מניטור באמצעות אלקטרוקרדיוגרמה ולחץ דם של המטופל למשך 10 דקות בקלינוסטטיזם (שכיבה), במעבר מהיר לאורתוסטטיזם ובזמן אורתוסטטיזם למשך 10 דקות נוספות.

לבדיקה זו יש יתרון על פני בדיקת הטיה בכך שהיא מהירה יותר, אינה דורשת אלקטרו-רפואה מיוחדת ציוד, ומשחזר באופן טבעי את מנגנון הלחץ האורתוסטטי שממנו נובעת טכיקרדיה יציבה אורתוסטטית. זה יכול להתבצע גם בילדים בגיל בית ספר.

בדיקת ההטיה נערכת כשהילד מאובטח לעריסה הטיה שיכולה לנוע ממצב אופקי לאנכי וכוללת רישום רציף של לחץ הדם וקצב הלב.

הגנה על לב והחייאה לב ריאה? בקר עכשיו בדוכן EMD112 בשעת חירום כדי ללמוד עוד

הטיפול בטכיקרדיה אורתוסטטית יציבה מסתמך בעיקר על מדדים תזונתיים והתנהגותיים הכוללים:

  • הידרציה נכונה (≈2 ליטר מים ליום);
  • צריכת נתרן גבוהה;
  • פעילות גופנית מתמדת הן לחיזוק שרירי הגפיים התחתונות והן לאימון הלב;
  • שימוש בגרבי ריסון כדי לסייע להחזרת הורידים.

המטופלים צריכים גם להימנע ממצבים שעלולים להחמיר את הסימפטומים (למשל, מקומות חמים מאוד, עמידה במקום לאורך זמן).

הטיפול התרופתי שמור למקרים של טכיקרדיה אורתוסטטית תנוחתית, בהם הסימפטומולוגיה פוגעת באיכות החיים וליישום כללים תזונתיים-התנהגותיים לא הייתה השפעה.

התרופות המשמשות פועלות על ידי הפחתת קצב הלב (למשל, חוסמי בטא), הגברת ספיגה מחדש של נתרן ובכך מזרימה את נפח הדם (למשל, פלודרוקורטיזון) או הגברת לחץ הדם (למשל, מידודרין).

עם זאת, אין ראיות מדעיות המוכיחות את יעילות הטיפול התרופתי.

לתמיכה פסיכולוגית יש לרוב חשיבות רבה.

בנוגע לפרוגנוזה, יישום נורמות תזונתיות-התנהגותיות מאפשר, ברוב המקרים של טכיקרדיה אורתוסטטית יציבה, להקל משמעותית על התסמינים.

עם זאת, במקרים מסוימים, התערבויות לא תרופתיות ותרופתיות אינן אפקטיביות, וטכיקרדיה אורתוסטטית יציבה יכולה להשפיע לרעה על איכות החיים, מכיוון שהיא מקשה על אדם לבצע פעילויות יומיומיות רגילות.

קרא גם:

חירום בשידור חי אפילו יותר... בשידור חי: הורד את האפליקציה החינמית החדשה של העיתון שלך עבור IOS ואנדרואיד

טכיקרדיה על-חדרית: הגדרה, אבחון, טיפול ופרוגנוזה

זיהוי טכיקרדיה: מה זה, למה זה גורם וכיצד להתערב בטכיקרדיה

טכיקרדיה: האם יש סיכון להפרעות קצב? אילו הבדלים קיימים בין השניים?

האם יש לך פרקים של טכיקרדיה פתאומית? אתה עלול לסבול מתסמונת וולף-פרקינסון-וויט (WPW)

טכיפנואה חולפת של היילוד: סקירה של תסמונת הריאה הרטובה של יילודים

מצבי חירום טוקסיקולוגיים בילדים: התערבות רפואית במקרים של הרעלת ילדים

Valvulopathies: בדיקת בעיות במסתמי הלב

מה ההבדל בין קוצב לב לדפיברילטור תת עורי?

מחלות לב: מהי קרדיומיופתיה?

דלקות לב: שריר הלב, אנדוקרדיטיס זיהומית ודלקת קרום הלב

מלמושי לב: מה זה ומתי יש לדאוג

תסמונת הלב השבור נמצאת במגמת עלייה: אנו מכירים את קרדיומיופתיה של טאקוצובו

קרדיומיופתיות: מה הן ומהן הטיפולים

קרדיומיופתיה אלכוהולית ואריתמוגנית בחדר ימין

ההבדל בין ספונטנית, חשמלית ופרמקולוגית קרדיווורסיה

מהי Takotsubo Cardiomyopathy (תסמונת לב שבור)?

קרדיומיופתיה מורחבת: מה זה, מה גורם לה וכיצד מטפלים בה

קוצב לב: איך זה עובד?

הערכת דרכי אוויר בסיסית: סקירה כללית

הערכה של טראומה בבטן: בדיקה, מיחוש ומישוש של המטופל

הערכת כאב: באילו פרמטרים וסולמות להשתמש בעת חילוץ וטיפול בחולה

ניהול דרכי אוויר לאחר תאונת דרכים: סקירה כללית

אינטובציה בקנה הנשימה: מתי, כיצד ומדוע ליצור נתיב אוויר מלאכותי עבור המטופל

מהי פגיעה מוחית טראומטית (TBI)?

בטן חריפה: משמעות, היסטוריה, אבחון וטיפול

טיפים לעזרה ראשונה למורים

הרעלת פטריות רעל: מה לעשות? כיצד מתבטאת הרעלה?

טראומה בחזה: היבטים קליניים, טיפול, סיוע בדרכי אוויר ואוורור

המדריך המהיר והמלוכלך להערכה ילדים

EMS: SVT ילדים (טכיקרדיה על-חדרית) לעומת טכיקרדיה סינוס

מקור:

ישו התינוק

אולי תרצה גם